לאור פסיקת בית המשפט העליון מהיום 25.06.2016 בנושא אכיפת חוק סגירת בתי עסק בתל-אביב ראוי כי ננתח את הנושא בכללותו.
חוק מנוחה שבועית מנוסח כלשונו "על פי סעיף 7 לחוק, על המנוחה השבועית להימשך לפחות 36 שעות רצופות. ליהודי תכלול המנוחה השבועית את השבת, ומי שאינו יהודי רשאי לבחור את אחד הימים; שבת, יום ראשון או יום שישי לפי מה שמקובל עליו כיום מנוחה. סעיף 9 אוסר להעביד עובד ביום מנוחתו השבועית אלא אם הותר על פי האמור בסעיף 12 בחוק. כמו כן, כדי למנוע הפליה, החוק אוסר על מעביד לסרב להעביד אדם בגלל שאינו מוכן לעבוד ביום המנוחה שלו כפי שמחייבת אמונתו. (מתוך ויקיפדיה) בנוסף קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר כי "בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הוועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל.– מאיר שמגר, בג"ץ 5073/91 תאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה (מתוך ויקיפדיה)
מה שאומר כי המחוקק ציווה לנו יום אחד מנוחה בשבוע הלוא הוא יום השבת. חוק חברתי נכון, חוק שוויוני, חוק שדואג לנו האזרחים ליום מנוחה עם במסגרת דתית ועם במסגרת חילונית, מאחר ומדינה יהודית אנחנו אזי יום השבת הזכור לטוב נקבע כיום המנוחה. לכולם!
עד שנות ה-90 חוק זה כובד על ידי כול ועסקים כולל תחבורה ציבורית אוטובוסים והרכבת שבתו, בשלהי שנות ה-90 בואך לשנות ה-2000 החוק הזה הותר ונפרץ והפך את הקערה על פיה כאשר רבים העסקים שנפתחו בימי שבת כולל כול הרשתות, מרכולים, אוטובוסים, קניוני מכירה, ולמעשה כול מי שרצה "עבד".
למעשה, אם חוזרים למציאות החוקתית יוצא כי בני ישראל או כול מי שיהודי לא יכול לעבוד בשבת (למרות שרבים עובדים) ואילו את הרשתות מנהלים "גויים" (מה שקוראים גויים של שבת) עד כאן זה בסדר כי השבת של הנוצרי ביום א והשבת של הערבי ביום ו. אבל לא כאן נעוצה הבעיה,
כמי שנותן ייעוץ עסקי אני מוצא כי רוב עם ישראל החילוני מטייל בין מרכזי הקניות ורוכש את מוצריו דווקא ביום השבת, גם אדם חילוני העובד כול השבוע, הנוסע כול השבוע בדרכים ובפקקים מוצא את עצמו הולך לקניות הגם שקניות אלה משמשות לו לחוויה ליום המנוחה.
תיאורטית, האדם צודק, יש לו אפשרויות בחירה היכן הוא מבלה את יום השבת שלו, זכותו להיות בכול מקום אשר פתוח בשבת והוא יחפוץ להיות בו, אך מצד שני יש כאן חוסר שוויון ואי צדק משווע לגבי כול אותם עסקים קטנים, הנמצאים ברחובות הערים ואשר עליהם מוטל להיות סגורים, יותר מזה, הרשתות הגדולות שגם כך פוגעות בכול אותם עסקים קטנים ובינוניים מגלגלות מחזור כספים שהוא מכופל מימים רגילים ובכך מביאים לקבורה את רוב העסקים הקטנים והבינוניים.
כול דור או עשור או מאות שנים אנו נחשפים לעריצים חדשים, כי הכוח של הרשתות הגדולות הוא רב, הם יכולים לגייס עובדים לא יהודיים, לפתוח בקבוק יין באחד מבתי המלון או חווילות הפאר של בעליהן ולצחוק על כול אותם סריסים הלוא הם בעלי העסקים הקטנים. לא כך חזה הרצל את מדינת היהודים, לא כך ציווה הקב"ה על העם הנבחר העם היהודי שנתן לנו ארץ זבת חלב ודבש ועכשיו גם ארץ גז טבעי להתעשר. וחוסר השוויון רק הולך ופותח פערים עצומים בין העני לעשיר, בין בעלי הרשתות לבין העסקים הקטנים.
כ-יועץ עסקי העוסק גם בארצות הניכר כמו ארצות הברית של אמריקה שם גם עסקים קטנים וגם עסקים גדולים רשתות פתוחים באותה מידה כול אחד על פי רצונו האישי.
אומנם בהרכב השופטים שקבע כי עירית תל אביב צריכה לאכוף את סגירת החנויות בשבת ישב גם אליקים רובינשטיין מהצד הדתי שבבית המשפט אבל לדעתי אני חושב כי חוק המנוחה לא רק שבה להגן על כול אזרחי מדינת ישראל ליום מנוחה הוא גם חוק שוויוני בין עסקים קטנים לעסקים גדולים.
בעולם היום, העולם הגלובלי, בו האזרחים דורשים שוויון והגנה בכול נושא הקשור לאיכות החיים שלהם, כמו ההתערבות בנושא ייצוא הגז, כמו מחאת הקוטז והאוהלים, כמו המסע כנגד הון שלטון, גם כאן הדבר יגיע לכדי מחאה, מחאה מיותרת, כי מי לא רוצה מנוחה יום אחד בשבוע, הרי באיכות חיים אנו מדברים,
הקריאה היום שהגיע מבית המשפט העליון בנושא שקשור לכול אחד מאתנו היא תזכורת לעצמנו שאנו יכולים לחיות חיים איכותיים יותר אם נשים בצד את כול עניני היום יום בקניות, ובצריכה וניתן לנשמתנו מרגוע עם בבית, אם בטיול במרחבי ישראל, אם בארוחת צהריים ביחד עם המשפחה או החברים או פיקניק בחורשה ובשפת הים ונקרא דרור לנשמתנו.
ליבי ליבי עם בעלי העסקים שגם כך המצב הוא בלתי נסבל וגם ההתמודדות עם הצרכן הישראלי שעשה כבר את כל קניותיו באחד מרשתות השיווק הפתוחות לקהל בימי השבת יום המנוחה.
