התמודדות עם מורכבותה של חברה ללא מזומנים בישראל: השלכות משפטיות והמלצות
הממשל מחייב את האזרחים להוציא יותר כסף על שירותים ומוצרים מאחר כאשר משלמים במזומן "אין עמלה" אך שנצטרך כרטיס דיגיטלי מאחר ויש כאן יד נוגעת של שירות הרגולטור ימצא דרך לתמחר זאת מה שיביא ליוקר הרכישה.
ובכן מה הם השמועות הרצות בתקשורת וברשתות החברתיות קרי אי אחזקת כסף מזומן
בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי לכיוון אמצעי תשלום דיגיטליים ברחבי העולם. בישראל, מגמה זו מעלה שאלות לגבי האיסור האפשרי על מזומן ותפקידו של בנק ישראל בקידום חברה ללא מזומן. ככל ששינוי זה מתקדם, חיוני לשקול את ההשלכות המשפטיות ואת ההשפעה הפוטנציאלית על אוכלוסיות שונות, כולל אנשים פושטי רגל, קשישים, תיירים וגובי נדבות. מאמר זה נועד לספק סקירה אנליטית של המצב הנוכחי ולהציע המלצות להתמודדות עם האתגרים שחברה ללא מזומנים עשויה להציג.
המצב הנוכחי של השימוש במזומן בישראל
בנק ישראל אמנם לא הצהיר במפורש על כוונתו להפסיק את השימוש במזומן, אך הוא מקדם באופן פעיל את השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. מאמצי הבנק המרכזי מונעים על ידי מספר גורמים, כגון הפחתת העלויות הכרוכות בייצור וניהול מטבע פיזי, מאבק בהעלמות מס והלבנת הון, וטיפוח הכלה פיננסית באמצעות התקדמות טכנולוגית.
למרות שתשלומים דיגיטליים צברו פופולריות בקרב ישראלים, מזומן נותר חלק מהותי מהעסקאות היומיומיות. לפי דו"ח בנק ישראל מ-2019, יותר מ-40% מהעסקאות עדיין בוצעו במזומן, בעיקר ברכישות בשווי נמוך. הדבר מדגיש את הצורך במעבר הדרגתי לתשלומים דיגיטליים תוך שמירה על זמינות מזומנים למי שתלוי בהם.
ההשלכות המשפטיות של איסור על מזומן
איסור השימוש במזומן מעורר מספר חששות משפטיים. בראש ובראשונה, מזומן נחשב להילך חוקי, כלומר עסקים חייבים לקבל אותו כאמצעי תשלום. הגבלה או איסור השימוש בו עלולים לפגוע בזכויות האזרחים לעסוק במסחר באופן חופשי. בנוסף, היא עלולה להוביל לאפליה נגד אוכלוסיות מסוימות, כגון אנשים ללא בנק או חסרי בנקאות שאין להם גישה לאמצעי תשלום דיגיטליים.
כדי להתמודד עם חששות אלה, כל רגולציה שמטרתה להגביל את השימוש במזומן חייבת לאזן בין קידום תשלומים דיגיטליים לבין שמירה על זכויות האזרחים. מדינות כמו שוודיה והודו יישמו הגבלות על מזומנים באמצעות חקיקה, וקבעו מגבלות על עסקאות במזומן כדי לעודד תשלומים דיגיטליים תוך הימנעות מאיסור מוחלט. גישה זו עשויה לשמש מודל לחיקוי עבור ישראל. שהרי לא ייתכן כי במדינת ישראל לפי רישומים מתפרנסים יש כ-50 אלף עסקים שמתרסקים כל שנה והופכים בעל כורחם לחסרי שירותים דיגיטליים בנוסף יש את האוכלוסייה השלישית או ילדים אשר אינם מורשים להחזיק כרטיסי אשראי או כרטיסי חובה מיידית וגם תיירים שמגיעים שמביאים באמתחתם מטבע חוץ. מה כל אוכלוסייה זאת תעשה, לדוגמה האם אשלח את בני בן ה-9 לקיוסק עם כרטיס הקרדיט או הדביט שלי?
מה מחכה לנו עם הבינה המלאכותית
ההשפעה על אוכלוסיות פגיעות
המעבר לחברה נטולת מזומנים מעורר חששות בדבר ההשפעה הפוטנציאלית על אוכלוסיות פגיעות, לרבות פושטי רגל, קשישים, תיירים וגובי נדבות. וילדים כמובן,קבוצות אלה מסתמכות לעתים קרובות על מזומנים מסיבות שונות, כגון גישה מוגבלת לשירותים פיננסיים, אנאלפביתיות טכנולוגית או העדפות תרבותיות.
אנשים פושטי רגל עלולים להתמודד עם הגבלות על חשבונות הבנק שלהם, מה שהופך את המזומנים לחבל הצלה חיוני לעסקאות יומיות. קשישים, שאולי אינם מכירים טכנולוגיות תשלום דיגיטליות, עלולים להישאר מאחור בחברה ללא מזומן. תיירים המבקרים בישראל משתמשים לעתים קרובות במזומן לעסקאות קטנות, מכיוון שייתכן שאין להם אפשרויות תשלום דיגיטליות תואמות זמינות. אספני נדבות, התלויים בתרומות במזומן, עשויים להתקשות להסתגל לחברה שבה מטבע פיזי הוא נדיר.
המלצות להתמודדות עם אתגרי חברה ללא מזומנים
- יוזמות הכלה פיננסית: הבטחת גישה לכל האזרחים לשירותים בנקאיים ולאפשרויות תשלום דיגיטליות היא חיונית. בנק ישראל ומוסדות פיננסיים אחרים צריכים לעבוד יחד כדי לפתח מדיניות ויוזמות המקדמות הכלה פיננסית, כגון הרחבת הגישה לחשבונות בנק זולים ולכרטיסי אשראי במחיר סביר.
- תוכניות אוריינות דיגיטלית: כדי להבטיח שקשישים ואוכלוסיות פגיעות אחרות יוכלו להשתמש ביעילות באמצעי תשלום דיגיטליים, על הממשלה להשקיע בתוכניות אוריינות דיגיטלית המלמדות מיומנויות חיוניות ומקדמות את המודעות לטכנולוגיות זמינות.
- תמיכה בתיירים: תעשיית התיירות צריכה להתאים את עצמה לשכיחות הגוברת של תשלומים דיגיטליים על ידי הצעת אפשרויות תואמות למבקרים זרים. זה יכול לכלול קבלת כרטיסי אשראי בינלאומיים, שיתוף פעולה עם פלטפורמות תשלום דיגיטליות גלובליות, או לספק לתיירים ארנקים דיגיטליים נטענים.
- פתרונות חלופיים לאספני נדבות: כדי לתמוך באספני נדבות בחברה ללא מזומן, יש לבחון שיטות תרומה חלופיות. לדוגמה, ארגונים יכולים להטמיע מסופי תשלום ללא מגע או לפתח יישומים ניידים המאפשרים תרומות דיגיטליות.
- שיפוי אלה המחזיקים מזומן בקופתם כדבר שיכול להואיל להם בימי זקנתם, או אפילו כאלה שלא סומכים על הבנק ומשאירים אצלפ כספים מזומנים, צריכה להיות חשיבה יצירתית איך מתגברים גם על מכשול זה.
לעניות דעת
בנק ישראל אמנם לא הכריז במפורש על כוונתו לאסור על שימוש במזומן, אך קידום אמצעי התשלום הדיגיטליים מסמן מעבר לחברה ללא מזומן. למרות שמעבר זה מציע יתרונות רבים, הוא מציב אתגרים גם בפני אוכלוסיות פגיעות התלויות במזומן לעסקאות יומיות. על ידי יישום המלצות המתייחסות לחששות אלה, קובעי המדיניות בישראל יכולים להבטיח מעבר חלק תוך שמירה על מערכת אקולוגית פיננסית מכילה ונגישה לכל האזרחים.
