כול כך הרבה אני מדבר במאמרים שלי על חוסר השוויון בין ההתייחסות לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים לבין תאגידי ענק הנשלטים ע"י טיקונים הלווים מיליארדים של שקלים מהבנקים ומהציבור באמצעות הנפקות כאלה ואחרות בבורסה הישראלית.
אביא לכם כאן דוגמא לחוסר מחשבה עסקית הגובלת בפשע בחברה ציבורית הנשלטת ע"י טיקון מרכזי, אשר לחלק מחברותיו נעשתה כבר תספורת כזאת או אחרת.
מדובר על חברה ציבורית (בשליטת טייקון מקומי) אשר מרשה לעצמה לסכן את הונה ויציבותה (קרי: הון הציבור) בעשיית עסקים, רק לשם עשיית עסקים, עם רווחים חשבונאים, אלה היוצרים את הבונוסים הגדולים למנהלים, אך עם סיכון גבוה של הכספים האמורים להיכנס מאותם רווחים חשבונאים.
מדובר על חברה מסחרית בתחום המסחר בישראל המעניקה אשראי "ענק" ללקוחותיה (פשוט כחברה ציבורית יכולה להרשות לעצמה להפוך לבנק בעבור ה"טייקון" השני) ולא שמדובר בהרבה לקוחות היוצרים בטחון מסוים כלפי החזר החוב אלה חלוקה של החוב למספר זעום של לקוחות כאשר אחוז גבוהה מהם שייך ל"טייקון" "חבר" "אחד" הנהנה מאשראי זול וזמין במקום לקבל אותו ממוסדות בנקאים או מימון אחר.
יותר מזה גם בבוא מועד הפירעון של חלק מחוב ה"טיקון" השני ל"טיקון" הראשון, קיבל הוא לבקשתו דחיה בפירעון החוב כאשר הסיבה לא ברורה, אך כול איש עסקים מתחיל יכול להבין שהקשיים רק מבצבצים. מה שעושה את החוב להרבה יותר מסוכן ובסופו של עניין למחיקת החוב ע"י תספורת אצל ספר צמרת על חשבון ה"עם". (אם היה מצב כזה אצל עסקים קטנים, עסקים בינוניים, או עסקים גדולים. ההתרסקות הייתה התוצאה).
לעומת זאת חברת ה"טייקון" הראשון בכלל לא מתרגשת מהחובות הענקים הרשומים בספריה קרי עיסוקיו של ה"טיקון" השני שגם הוא נהנה ממימון חברות ה"טיקונים" ממימון עסקיו באמצאות הנפקה בבורסה הישראלית. וכך מתחברות להם חברות ה"טיקונים" יחדיו אשר מצד אחד מראים רווחים, מצד שני ה"טיקון" השני מציג תזרים מזומנים חיובי לציבור, (אומנם הוא רושם את חובו בספריו אבל הצגת רווח חשבונאי לחוד ורווח תזרימי לחוד) קשה לי שלא לזרוק מספר בהתייחסי על חברה ציבורית, ועל מנת שסיפורי לא ישמע כאגדה אני יכול לציין כי חוב הלקוח עומד על כ-מיליארד שקלים.
והשאלה הנשאלת. היכן הרגולטור, הדירקטוריון של החברה המממנת, מי מאשר כזה חוב לחברה אחת ועוד כזאת שדוחה את תשלום החוב. האם כול הרווח שהוצג בחברה המממנת את לקוחותיה אכן יהפוך לרווח תזרימי הווה אומר כסף בקופה או שהרווח החשבונאי הוא כפי שאמרנו לשלם את הבונוסים למנהלים, או גרוע מזה חלוקת דיווידנדים למשקיעים (בעיקר לבעלי השליטה ה"טיקונים" עצמם.
עיני הציבור לא צרה ברווחים של חברות העל. (בהתחלה חשבנו שהם משלמים מס כמו כולם בדיעבד הסתבר שהמס על רווחיהם הוא לא אותו שיעור מס בו מחויב כול בעל עסק אחר) עיני הציבור מעוורת מגודלם, וגודל עסקיהם, והסיכונים שהם לוקחים לעומת הסיכויים וכול זה מתוך מטרה אחת ברורה "לעשוק, ולעשוק את הקופה של כול אזרח ואזרח"
ההתקוממות האישית שלי היא חוסר השוויון המשווע בין קבוצת העסקים למעלה לבין קבוצת העסקים מטה אשר עונשה בסקילה וזריקה למסדרוני ההוצאה לפועל ובתי המשפט.
החברה הישראלית, המחוקק הישראלי,חייב לשנות את השיטה
