תמונה אחת שווה 1000 מילים.
לא תמיד, כי לדעתי כפרסומאי וקופיריטינג אני טוען ש מילה אחת בכוחה להביא לראש 1000000 תמונות.
לא במקרה הנדון…שאני רואה בראשו של עיתון כלכלה מכובד את מנכ"ל בנק ואת איש העסקים שגם שותף קטן בבנק וגם לווה ענק מבנק לעסקיו מהבנק אני שואל? הכיצד?
זוכרים, הון, שלטון, חברות בחלונות הגבוהים, מישהו באמת יכול להגיד לכול אותם בעלי עסקים בישראל שמקסימום מותר להם לבוא לחג למנהל הבנק להגיד לו חג שמח וחס וחלילה לתת לו תשורה לחג…חס וחלילה. אז זה ייחשב ונחשב כמתן "שוחד" למנהל הבנק או לפקיד שעושה את עבודתו עבור הלקוח. אבל למעלה בחלונות הגבוהים בין המנכלים לבעלים וללווים הכול מתערבב. זו לא העדפה, זה מפגש של 2 רובוטים בלי נשמה, בלי רגשות, בלי מערכת יחסים של תן וקח…זה רובוטי.
אתן לכם לשפוט-דורון עמית יועץ עסקי
