התעשייה שלנו ממשיכה לאכול כאפות
בגלל ההסכמים שקברניטי המדינה חותמים עם עמיתיהם בעולם, עסקים בישראל ימשיכו ויקרסו.
נכון הסכמים בינלאומיים חיוניים מאד לישראל בתחום היצוא וסחר מטבע החוץ, אבל אל לנו לשכוח שאנו מדינה לא כשאר הארצות שגבולות פתוחים אין לה, ויכולת המסחר והייצוא שלה די מוגבל לסקטורים ייעודיים כמו הפוספטים, המחצבים הפארם, הביטו טק וההייטק. וזהו. כול השאר קטן.
מדינת ישראל היא מדינה עצמאית והאפשרויות העסקיות המסחריות העומדים לתעשייה שלה ולמסחר מוגבלות, מוגבלות עד מאד.
וכך המסחר בישראל תחרותי מאין כמוהו, פתיחת הייבוא הינה הרס לסוחריה ויצרניה, מצד אחד מלמדים אותנו לקנות מוצרים ישראלים שמין הסתם מחירם יקר פי מספר מונים ממוצרי יבוא ומצד שני פותחים את ענפי הייבוא לכול דכפין. (הווה אומר דלת מסתובבת)
הנה אנו נחשפים עכשיו להסרת המכסים בתעשיית הריהוט אשר תכניס לישראל עוד מוצרים או מותגים דוגמת איקה אבל הפעם זה לא יהיה מותג אירופאי אלה מותג סיני שימכור את מרכולתו בשקל וחצי.
10000 איש ואישה מועסקים היום בענף הריהוט, וסכנה ממשית הולכת ורובצת על תעסוקתם. המטרה כמו במשטר קפיטליסטי זה להוריד את מחירי השוק לצרכן הסופי אך מטרה זו אינה יכולה לעמוד לפרנסי המדינה וזה בגלל הבדידות בו נמצאת מדינת ישראל אשר סוחריה לא יכולים לפתח שוק חיצוני למוצריהם.
האם מדינה צריכה לראות רק הורדה ותחרות של מוצרים, האם מדינה לא צריכה להתחשב במצב הסביבתי שלה, בגבולות הייצור והמסחר שבה ובכול זאת לפתוח לתחרות כול דבר. מדוע? בגלל שאנו רוצים להיות כמו המערב, מדוע מכיוון שזה הדבר הכי נוח לעשות, מדוע מכיון שהמדינה תשלם לכול המפוטרים דמי אבטלה ושכרה יצא בהפסדה תוך רמיסת כבוד האדם או יותר נכון כבור העובד ופרנסתו.
האם בשם הקפיטליזם, הכול אחיד, מה שטוב לשם גם טוב לכאן.
מדוע שמדובר בביטחון קברניטי ישראל יודעים להדגיש את המצב המיוחד בו נמצאת המדינה, אך שמדובר במסחר ותעסוקה אנו מתנהגים בקפיטליסטיות יותר קפיטליסטית מארצות הברית של אמריקה.
בעוד מדינות אירופאיות הולכות וסוגרות על היבוא לארצם במטרה לשמור על השוק המקומי למקומיים ישראל עושה בדיוק את המהלך ההפוך ועוד בוכה על אחוז העניים בארצה. מי קובע לעזאזל את המדיניות הזאת. בעלי אינטרסים. מי?
צר לי כי צריך אני לכתוב דברים אלה, אבל המשילות בישראל חייבת להתחלף, אנשים צעירים חסרי אינטרסנטים וקשרי משפחות יהיו נחלת השולטים במדינת ישראל כדוגמת נפתלי בנט מהבית היהודי ללא כול קשר להשקפותיו הפוליטיות. יש הרבה מאד חברה צעירים שחייבים לקחת את השלטון בישראל, מה אנו שונים מבריטניה הגדולה כאשר ראשי הממשלה אצלם נא בגילאי ה-40+
חייבים פעמון גדול מאד להעיר את קובעי המדיניות במדינה
לשאת נאומים יפים זה נפלא, צריך מעשים ולא נאומים.
מדינת ישראל חייבת לנהוג אחרת בתחום העסקי, מסחרי שלה למען סוחרי ויצרני ישראל והעובדים בה.
דורון עמית
