אומנם בעלי עסקים רוצים מאד כי הלקוח יבזבז אצלם כמה שיותר כסף, אך במאמר זה אני דווקא רוצה לענות על צורך של "בולמוס" הקניות.
במאמר זה אני רוצה לשתף את המוח האנושי המשפיע על הרצון הרגשי המניע לפעולה של קנייה מצד הלקוח.
חווית הקניה או רצון הקנייה בפרט של מותגים או מוצרים שהרכישה שלהם נעשית יותר לצורך דיכוי צורך ותחושה אביבית וחופשית במהלך הקנייה ולא דווקא מוצרים חיוניים שאנו מחויבים לרכוש כמו מזון, ירקות, בגדים, נעליים, ומוצרים לשימושים אישיים לנו ולבני ביתנו,
כאשר אנו יוצאים לקניון מצוידים בכרטיס האשראי שלנו אנו עוברים שני מצבים הראשון הוא הנעימות או החומר הכימי המוזרם במוח שעושה לנו כול כך טוב בזמן רכישת המוצר יותר במקומות כמו קניונים גדולים היוצרים תחושה של קנה, משטח הדיוטי פרי שם כול מוצר מדליק אותנו כול פעם מחדש, מרכזי הקניונים בחול אשר אנו "נטרפים" בכדי להגיע עליהם, וכמובן הגירויים הפרסומיים שיודעים להניע אותנו לפעולת קניה. אבל מה בתוך בולמוס הקניה והרצון לקנות "בעיקר במחיר טוב) יש נקודה אחת שעוצרת אותנו מלקנות והוא התשלום, המחיר, זה קצת מפחיד אותנו ואנו נרתעים, ואם התור בקופה ארוך אנו לפתע נמלכים בדעתנו ופונים חזרה להחזיר את המוצר וזאת כי הפחד להוציא את הכסף או לשמור אותו לקניה אחרת מרתקת גובר על הרצון לרכוש. (אם תשימו לב בכול חנות של רשת שיווק או רשת בתי קפה יש מספר קופות העונות על הצורך שמקצר בין ה"כיף" ו"העונג" בחוויית הקניה לבין התשלום בפועל.
נכון, שמקרים אלה נכנעים לאוטו כרטיס "פלא" המצוי בארנקכם בכול צבע הלוא הוא כרטיס האשראי הנוצץ "המוח כאן מקבל נינוחות כי הוא יודע שלא יוצא כרגע כסף מהכיס והתשלום יהיה עוד חודש עוד שנה אז כבר יהיה בסדר כמו שנוהגים לנו לאמור "הכול יהיה בסדר" אבל למעשה התשלום ירד ובזמן שהוא ירד נגיד שוב "הכול יהיה בסדר" שהרי איך הבנקים וחברות כרטיסי האשראי "חולבים אותנו" בלפנק….
בואו נסו להקציב לכם כסף לקניות מהמשכורת או מרווחים שיש לכם ותוציאו לכם מהכספומט סכום כסף (כול אחד לפי יכולתו) ועם כסף מזומן זה תעשו את הקניות ה"כפיות" שלכם. אני יכול להתחייב בפניכם כי המעבר בין חווית הקניה לכאב בתשלום ייטה את הכף ל"כאב בתשלום" ולא לחוויה של הקניה.
חשבו על זה שאתם יוצאים לקניות
