אם אין לי מי לי ייעוץ עסקי עכשווי

נושא מאמר זה הינו ההתמודדות של העסקים הקטנים (כאשר אני כותב עסקים קטנים אני כבר מתכוון לכל מגוון העסקים בישראל) הבעיה עם העסקים בכלל בעשור הקיים נוגע לכל עסק גדול, בינוני, קטן, עסקים ממונפים, עסקים המתנהלים כחברות ציבוריות, בקיצור: כולם:

הפעם אני רוצה לכתוב על הקשר בין העסקים שלצורך המאמר אני יקרא להם "עסקים קטנים" כפי שמכנה אותם נציגנו בכנסת ישראל לבין הממשל: חברי הכנסת המחוקקים וכמובן מוסדות הממשל באשר הן ותפקידיהם במערכת.

בעולם הגדול ובפרט מדיניות ה-OECD שבהם ישראל מתפארת, ובצדק, בחברותה בארגון זה, תשומת הלב לעסקים קטנים הוא עוצמתי בהרבה ממה שתשומת הלב של הממשל הישראלי כלפי העסקים הקטנים שהם למעשה המעסיק הכי גדול במשק והתרומה שלו לתל"ג הוא גבוהה הן בחו"ל והן בישראל.

נתונים סטטיסטיים חשובים למאמר.

1. העסקים הבינוניים והקטנים מהווים: מהווים 98% מהמעסיקים במגזר העסקי ומעסיקים 68% מהעובדים
2. הם אחראים 62% מהתוצר העסקי בישראל.
3. העסקים הקטנים והבינוניים אחראים ל-42% מסך כל ערך היצוא בישראל.
4. הסביבה הרגולטורית עדיין מגבילה הקמה ופיתוח של עסקים קטנים ובינוניים בישראל
5. שוק הון מפותח, אך עדיין קיימים פערים במימון באמצעות הלוואות.

מה היה הטריגר שהממשלה בעשור האחרון התעוררה

למעשה מספר חברי כנסת אחרי המחאה הציבורית ב-2011 החליטו לשים על סדר היום הציבורי את הנושא של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. וזאת שבאירופה פוליטיקאים הכניסו את הנושא למערכות הבחירות שלהם והתחילו לפנות את ציבור המעסיקים של העסקים הקטנים והבינוניים תוך הבנה שהכוח האלקטורלי שלהם הוא גבוהה.

.
בישראל לעומת זאת החליטו לשים את הכוח האלקטורלי בנושאי בטחון, יחסי ישראל בעולם, והבטחות כאלה ואחרות בנושאים חברתיים לא השכילו לזהות את הפוטנציאל הטמון במגזר זה והזניחו אותו או שלא חשבו שזה מעניין או יביא להם כוח פוליטי + הצבעות בקלפי.
בתחילת 2012 כפי שנכתב קודם החלו לקדם את הנושא מספר חברי כנסת מאזור האופוזיציה אשר החליטו לקדם את נושא העסקים הקטנים והבינוניים במצאי הבחירות שלהם, ההחלטה של האופוזיציה ובעיקר מפלגת העבודה ומפלגתו של יאיר לפיד ואחר כך השר כחלון לקחו עניין זה "כאסטרטגיה" במופע הבחירות שלהם.

.
עד לקידום הנושא החקיקה במדינת ישראל, שהייתה מבוססת על הכרה בערך העבודה, התמקדה בהגנה על העובד השכיר בלבד, תוך שהיא מתעלמת מכך שהעובד העצמאי שבחר בסיכוי אך גם בסיכון הכרוכים בהיותו בלתי תלוי במעסיק, זקוק אף הוא לרשת הגנה "|סוציאלית", נכתב לבסוף במצע. "מפלגת העבודה" כי היא תקדם חקיקה אשר תביא לידי ביטוי את הערך הגבוה אותו היא מייחסת לעבודה העצמאית".

מה היה למעשה באג'נדה של מפלגת האופוזיציה

1. לחוקק את חוק העסקים הקטנים והבינוניים כמענה למגוון סוגיות.
2. לתקן את חוק הביטוח הלאומי בכדי שיכיל את העצמאים לזכות לקבל דמי אבטלה.
3. להשוות את התנאים של השכיר גם לתנאים של העצמאי (כולל מנכ"ל בחברה שהוא בעל המניות שלה)
4. לחוקק את חוק "המשתתף החופשי" לייעוד של 25% מהמכרזים הממשלתיים לחברות קטנות ובינוניות.
5. לטפל בעומק לקרנות הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בסוגית האשראי.
6. עוד קודם לכן או בעשור האחרון עברה "מטי" למתכונת שונה והפכה להיות "הרשות לעסקים קטנים" אשר ייעדה לעצמה לתמוך בעסקים קטנים ובינוניים אך מדברי עסקים שפנו לקבל סיוע ברשות האכזבה הייתה גדולה ועמוקה בין מה שהיה ניתן לקבל שם לבן מה שהתאים לעסקים בתקופה זאת שמה שטוב ונכון להיום כבר לא מתאים למחרת. מסקנה הרשות לא יכולה הייתה לתת מענה נכון לכל אותם אלפי עסקים שפנו אליה. כאשר היא התמקדה רק בהדרכה ולא בליווי ובעזרה להלוואות כספים מקרנות המדינה.

.

קראו עוד

יזמות- מהי יזמות 

בואו לא ניפגש בבית המשפט

האם האגנדה של האופוזיציה התממשה?

אני יודע מתוך ידיעה בלבד כי אכן חלק מהחוקים נדונו בוועדות הכנסת או בוועדות שרים, אני לא בטוח כי אכן החוקים עברו קריאה שלישית ואכן מיושמים בפועל.

מה שאני כן יודע שבנושא האשראי הוא נפתח לרווחה, אבל לרווחה גדולה, וסוחרי ישראל התחילו לממש את הזכויות שלהם בקבלת הלוואות שהמובילה בהם היא "הלוואות בערבות מדינה" כמעט כל עסק שלישי הגיש בקשה להלוואה בערבות מדינה ולא משנה להיכן הלך הכסף, אם לתשלום חובות, אם למחזור הלוואות, אם לתשלום שיקים לספקים, אם לריפוד תזרים המזומנים, אם לתשלום ספקים, או לרכישה של רכבים לבעלי העסקים. (לעולם לא נדע מאחר ורוב התוכניות העסקיות לא שיקפו נכונה את ה"אמת" של העסק ולא היה צורך בכלל להוכיח לוועדה שאכן הכסף נלקח למטרה שלשמה הוגשה הבקשה.

כסף, הוא פתרון לכל דבר ועניין, אבל עסק אשר לוקח כסף כהלוואה כאשר הוא לא מרוויח חשבונאית ובטח לא מרוויח תזרימי, כל הלוואה שתוסיף לעסק רק מושכת אותו מטה לקראת ריסוק.

ואילו במקום לעזור לעסקים ברמה של הורדת מיסים, ביטול אגרות כמו "אגרת רשם החברות" תעריף מיוחד לארנונה, הורדת מס שלטים, רגולציה לוחצת, בירוקרטיה ביבוא, העדפת הלקוח הפרטי ביבוא מוצרים והרעת תנאי העסקים בייבוא, אגרות רישוי וביטוח חובה של רכב, הורדת אחוז המע"מ לעסקים או מיסוי דיפרנציאלי ועוד הרבה מיסים, אגרות והיטלים. דוחפים לעסקים עוד הלוואות אשר מרביתם נועדו להחזיק את העסק עוד שנה והפסדים אדירים לבנקים ולמדינה.

לצערי עסקים לא מבינים זאת או שלא נוח להבין זאת, הלוואות שהם לא לצורך פיתוח העסק לדוגמא (רכשנו מכונה ב-100 שקל-המכונה מוכרת במחיר שגם מכסה את ההוצאה החשבונית וגם את החזר ההלוואה וגם רווח – אזי פעלנו בחוכמה) אבל אם לקחנו 100 ₪ הלוואה ואנו הזרמנו אותה לעסק ועכשיו את החזר ההלוואה נצטרך להחזיר מהשוטף – אז עשינו לא נכון.

חוזרים לחברי הכנסת

.
גם מפלגת העבודה ע"י יחימוביץ וגם במפלגת יש עתיד יש אדם שמטפל בנושא החקיקה לטובת העסקים הקטנים לא הצליחו עדיין להביא בשורה לעסקים הקטנים, שהרי אנו יודעים שאם העסקים הקטנים והבינוניים היו מתאגדים לקבוצת לחץ אחת הרי שממשלת ישראל הייתה נענית לקבוצה ענקית זאת, אך מאחר ואף ארגון שמטפל בעסקים הקטנים כמו לשכות המסחר או "הרשות לעסקים קטנים" לא מהווים לחץ על הממשל ולכן עד שנת 2009 לא דיברו בכלל על העסקים הקטנים (שתקופה זאת הייתה בין העשורים שהקטגוריות העסקיות התחלפו השכם וערב, הטכנולוגיה השפיע ברמות על – על המסחר, אסיה השתלטה על העולם והחלה להרוס כל חלקת עסקים טובה, וממשלת ישראל שותקת, היא ממשיכה לחלוב את העסקים הקטנים, הבנקים חוגגים בריביות על העסקים, חברות כרטיסי האשראי רוקדות בחוצות העיר על הריביות שהם גובות מהעסקים והחגיגה גדולה למדינה ולבנקים מוסדות המימון כרטיסי האשראי והאשראי החוץ בנקאי כולל השוק האפור.

לעצמאים בישראל נוצר בלבול

מדינת ישראל מכריזה בכל הזדמנות אין בארץ והן בחו"ל כי הכלכלה שלה יציבה, המטבע חזק, השקל הינו המטבע היציב השלישי בעולם והכול טוב בישראל, מהצד השני אנו יודעים כי 37% מאזרחי ישראל "לא גומרים את החודש" 45 אלף עסקים מתרסקים כל שנה, אחוז גבוה של ילדים רעבים, תחרות מחוץ שהורסת כל קרקע פורייה, חקלאות קורסת, בנייה הטלטול אדיר של נדנדה המתנדנדת מטה מעלה, יותר עניים,

כל עצמאי שואל את עצמו היכן היציבות?, היכן הפריחה?

המלצות לסיכום

+ אין לנו אלה לסמוך על עצמנו.
+ אנו חייבים להסתכל על העסק ברמה עסקית ולעולם לא אמוציונאלית ורגשית.
+ אנחנו צריכים למכור דרך הרגש אבל לא לנהל דרך הרגש
+ אנו במצב שכל תזוזה בעסק יכולה להביא אותו למפלה.
+ לא מנהל עסקים ולא כלכלנים יכולים היום לנהל עסקים
+ בשביל לנהל עסקים צריכים להיות "יצירתיים עסקיים"
+ צריך לזכור שהמספרים של העסק הם תוצאה של ניהול העסק ולא ההפך.
+ להיות זהירים בכספים ולא לקפוץ על כל הלוואה.
+ להיעזר ב-ייעוץ עסקי  ולא לשמוח על YES-MENIM
ּ+ להבין שיועץ המס או רואה החשבון הם לא יועצים עסקיים.
+ הולכים לפתוח עסק/מיזם/יזמות מתייעצים קודם.
+ לא חושבים שתכנית עסקית היא פוליסת ביטוח לעסק.
+ לא קופצים על כל פרסום שמציעים לכם.

ועוד הרבה הרבה פרמטרים מרכיבים את הניהול העכשווי היום בעסקים

לקריאת מאמרים והמלצות נוספים בתחום העסקים קראו

אם גיליתם טעות בכתיבה אנה חזרו אלינו