99% מהעסקים בישראל נחשבים כעסקים קטנים ובינוניים:
רקע
מדינת ישראל או ממשלת ישראל יודעת לפרסם ברבים את ההצלחות הכלכליות שלה, היא יודעת לספר לעם כולו כי המצב הפיננסי של המדינה מצוין, עומד בתקנים של ה-OECD, הגרעון בשליטה, מטבע החוץ ביתרות גבוהות, יש פתרון לדיור, והמצב הוא פנטסטי.
למי הם אומרים את זה? לעם! אבל העם שואל את עצמו: למי הם מתכוונים?: לגידול של מאות אחוזים בבקשות לפשיטת רגל, ל-45 אלף עסקים שמתרסקים כל שנה ומשאירים עוד 100 אלף אנשים שנפגעים מנפילות אלה, ל-למעלה ממיליון איש ואישה מסורבי אשראי ע"י הבנקים? לאותם מיליונים שכבר מיצו את האשראי הבנקאי, בכרטיסי האשראי, בהלוואות במקומות העבודה המסודרים, בהלוואות החברתיות, בשוק האפור וכבר מכרו את החודש ה-60 שלהם בהתחייבויות, במשכנתאות, ברכישת הרכבים בליסינג ואשראי.
כלכלנים גדולים לא מעניין אותם כלכלת המיקרו, הם שם למעלה בכלכלת המאקרו השייכת אולי ל-10% מהעסקים בישראל, או מהחברות החזקות במשק והטיקונים שנשארו או כמובן את הילד החדש שנולד בדמות תעשיית הייטק והפארם.
כל הדיווחים המגיעים אלינו מלמעלה לא מתייחסים ל-99% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים והמשפחות הסובבות סביב אותם עסקים.
כיועץ עסקי צריך לרדת לשטח ולראות בדיוק את המצב האמתי של עם ישראל
מהו עסק קטן
עסק קטן מעסיק בין 10 עד 49 עובדים. עסק בינוני מעסיק בין 50 ל-249 עובדים. והמגזר כולו מעסיק כמעט 2 מיליון עובדים,
למעשה מה שאנו חוזים כרגע בהתפתחות האבולוציונית של המסחר הכולל בארץ ובעולם הרי שעסקים קטנים ילכו ויגדלו, מאחר ועולם "השכיר" הולך ונעלם (לא לכל מדינה יש מנהיג כמו המנהיג החדש של ארצות הברית המחזיר את התעשייה פנימה לתחומי ארצות הברית והמטיל מיסי ייבוא כבוהים על מוצרי ייבוא שהורסים את הייצור והתעשייה המקומית) ואילו עולם ה-FRILANCE (מיקור חוץ) הולך וגודל עקב השינויים הרגולטורים הכבדים המועמסים על מעסיקים עם כל חוקי העבודה וההעסקה המכבידים בצורה משמעותית על העסקת עובדים שכירים.
קראו עוד
וזאת למה?
1. חוקים דרקוניים סוציאליים המוטלים על מעבידים כאילו אנו נמצאים בשוודיה.
2. הטבות שכר, שעות נוספות, תנאים, הבראה, חופשות, מחלות, ביגוד, הסכמים קיבוציים. דמי לידה, (גבר אישה) ועוד
3. פנסיה, וצבירה של ביטוחים מחויבים ע"י הרגולטור.
4. חוזים אישיים המבטיחים את העובדים אך לא את המעסיקים.
5. גב חזק לעובד הישראלי בדמות הארגונים ההסתדרותיים והגרוע מכול בית הדין לעבודה אשר ברוב המקרים עומד לצדו של העובד כאשר המעביד "נדרס שם עד תומו. (לא גורף)
ראוי לציין שאין כל קורלציה בעשורים האחרונים בין התנאים של העובדים השכירים ברוב המקומות לבין ההכנסות או התוצאות העסקיות של העסק הקטן. השכיר דורש את כל תעבטו לידו ואילו המעביד עומד בפני שוקת שבורה, מצד אחד אין לו מאיין לשלם את כל "הרגולציה" (המתאימה למדינות כמו שוויץ או שבדיה) ומהצד השני נאלץ לשלם שאם לא יוטלו עליו, קנסות, פתח לתביעות, תשלומים כפולים, הלנות בריביות נשך השוות לעולם תחתון.
והתוצאה:
א. לא משולמים לעובדים פנסיות
ב. לא משולמים לעובדים דמי הבראה
ג. הסכמים קיבוציים החלים על סקטורים שונים לא משולמים לעובדים
ד. משכורות מתאחרות.
ה. יש כאלה שגם לא משלמים את הביטוח הלאומי של העובד ומסתכנים ברמות גבוהות.
+ כל זה לא מאי רצון "לא לשלם" אלה מתוך אי יכולת לשלם.
+ עסקים נאנקים ממגוון ההוצאות אשר מוטלות עליהם: מיסים, ארנונה, מע"מ, דמי רישוי, מכון תקנים, אגרות, אגרת יבואן, אגרת חברות, הוצאות סוציאליות, ותשלומים שונים הקופצים במהלך העבודה ואשר לא תוכננו תזרים המזומנים "מי שבכלל מצליח לתכנן תזרים מזומנים"
+ יש לזכור שמדובר כאן על 99% מהעסקים בישראל.
+ לא מדובר כאן על עובדי הממשלה, העיריות, החברות הממשלתיות, החברות הציבוריות, חברות הענק המקבלות מהמדינה את כל הפטורים האפשריים,
ואיך המדינה תומכת את העסקים הקטנים
1. בכלום
2. בהלוואות המכבידות עוד יותר על העסקים (ראו את ההלוואות בערבות מדינה, כל עסק שני לקח הלוואה במסגרת זאת, ומה התוצאה, כיסה בכסף זה את תזרים המזומנים, תשלום החובות המעיקים, תשלום שיקים חוזרים, והבור הפך להיות יותר גדול ועמוק.
3. יש מוסדות המתיימרים לעמוד מאחורי העסקים הקטנים: 1. מט"י. 2. הרשות לעסקים קטנים של משרד הכלכלה. 3. לשכות המסחר, וכ"ד.
4. האם ראינו איזה פעולה או מעשה שנעשה לטובת העסקים הקטנים בעשורים האחרונים?
5. האם ראינו עצירת הסחף של הפרדוקס בין תנאי העסקת העובדים לבין הכנסותיו של העסק (כאשר כולם יודעים מה מצב העסקים הקטנים והבינונים בישראל,)
6. ההפך, אנו רואים גופים כמו לשכות מסחר וארגונים שונים הגובים דמי חבר מעסקים "למה אני לא יודע" אני רק יודע שארגונים אלה מארגנים כל הזמן טיולים, מסיבות, נסיעות לחו"ל לחברים המעסיקים.
וכך העסק צולל לתאום ואילו העובד מוגן בכול כולל דמי פיצויים, אבטלה,ועוד
ההתנהלות הזאת חייבת להעלם מהעולם וזאת הסיבה שאני ממליץ יותר לעסקים להשתמש בכלי שקוראים לו מיקור חוץ, זה טוב לעובד שיכול להרחיב את אופקיו ואת לקוחותיו וזה טוב למעביד אשר לא צריך לשלם בחודש של חגים (12) יום חודש עבודה מלא, מה שלוקח אותו שנה שנתיים אחורה.
ברוב המדינות המתפתחות הימין מתחיל לתפוש את השלטון, הסוציאליזם והשמאל הולכים ונעלמים, הקפיטליזם ממשיך לתת את האותות שלו למרות שלפי הנתונים בשטח הוא פותח פער עצום בין עניים לבין עשירים.
בכלל, גם עולם העבודה משנה כוון, סקטורים נעלמים, קטגוריות חדשות עולות, עובד שהיה טוב אתמול היום הטכנולוגיה זרקה אותו הצידה, זאת הסיבה שיותר ויותר עובדים נאלצים לעבור גם בלי כורחם לעבודה במיקור חוץ כי זה טוב להם:
1. הם יכולים לעבוד עם עוד מעבידים ולא רק להיות נתונים לניהול של מעביד אחד.
2. נותן יותר מרווח וחופש תעסוקתי.
3. יכולת לעבוד מהבית ולא לנסוע כל יום שעתיים לעבודה.
4. להתמחות יותר במקצוע שלהם.
5. להחליף מקצוע עכשווי ולהתעדכן בו.
6. להיות אדון לעצמו ולא תלוי במעביד כזה או אחר
7. להציע את השירותים שלו למגוון מעסיקים כולל בחו"ל
לסיכום! והמלצות
1. עסקים קטנים/בינוניים חייבים לעשות חושבים.
2. הם לא יכולים להתנהל בקורלציה לא שווה בין הכנסות העסק ובין תזרים המזומנים שלו.
3. הם לא יכולים להעסיק עובדים מבלי יכולת לשלם את כל ההוצאות הנלוות.
4. הם לא יכולים שלא לשלם פנסיה אחרי 6 חודשי עבודה של העובד
5. הם חייבים לעשות חושבים: היכן הכשל בניהול שלהם.
6. הם לא יכולים להמשיך ולנהל את העסק מתוך אמירה "יהיה טוב"
7. למעלה מ-75% מהעסקים נופלים בגלל ניהול לא תקין וגרוע מכך לא עכשווי.
8. הם חייבים להתאים את המשוואה של הכנסות העסק=הוצאות העסק המלאות=תזרים המזומנים של העסק
9. הם חייבים להפנים שייעוץ עסקי הוא הכנסה וחסכון לעסק ולא הוצאה.
10. הם חייבים להפנים שעסק חייב לספר סיפור חדש כל יום ללקוחותיו.
בעלי עסקים! אנא עשו למען עסקכם.
אין עסקים רעים יש עסקים לא מנוהלים
וזכרו! אם אין אני לי מילי
לקריאת המלצות נוספות
