מדי שנה נפתחים בישראל 50000 עסקים ונסגרים 35000 עסקים. עם נחשוב רציונלית נבין שמרבית העסקים שנסגרו נבעו מניהול כושל, מתחרות קשה, מריבוי עסקים דומים, משיווק לא נכון, מחוסר התאמת העסק למצב הנתון ועוד. בנוסף נוכל להסיק מסגירת העסקים שחלקם הגיעו למצב של חובות כספיים, פתיחות תיקים בהוצאה לפועל ואיבוד רכוש רב. שלא לדבר על האכזבה, מפח הנפש, הבושה והאגו שנפגע…מצד שני אם זו הסטטיסטיקה הרי שמגזירת המספרים הסטטיסטיים עדין 15000 עסקים הצליחו לשרוד ואולי יעברו את הרף של ה-5 שנים הקשות שבפתיחת עסקם…(ואני מדבר על מחזוריות של שנה אחת בלבד-נכון שבמצטבר המספרים גבוהים יותר)
כישלון בעסק היא לא גזרה שאי אפשר לצאת ממנה. שהרי אדם או קבוצה שהחליטה להקים עסק ניסתה להגשים חלום ולהפוך אותו למציאות, מה שאומר שלמרבית אלה שהחליטו על פתיחת העסק יש אישיות חיובית טובה קרי דמיון ורצון לצאת משגרה ובמילים פשוטות לצאת מהקופסא. שהרי ידוע הוא כי אדם הרוצה לצאת מאזור הנוחות "קרי עבודה כשכיר" או החלפה של מקצוע נזקק לכוח נפשי חזק ודמיון מפותח בכדי לפתח עסק משלו ולחיות חיי רווחה ונוחות.
ברגע שאדם החליט להיות אחראי להכנסה של עצמו והגיע להבנה שרק בשיטה זאת יוכל לחיות חיים טובים ומלאים כתוצאה שישיג מהרווחים (ואני לא מקבל את תגובה של אנשים כי פתחו עסק רק כי הם אוהבים את תחום העיסוק או רק כדי לא להיות שכירים) מי שחושב כך סביר להניח שלעולם לא יוכל ליהנות מפירות עסקיו והעסק שפתח ייסגר במהרה…
מאחר והנתון הסטטיסטי שהזכרתי בפתיח מדבר יותר על עסקים שנסגרו מאשר עסקים שהמשיכו להתקיים המטרה שלי לכתוב לאלה אשר "נכשלו" ולא משנה מה הסיבה. סביר להניח כי מרבית היזמים שנכשלו רואים לאחר קריסת עסקיהם תמונה שחורה בלבד. שהרי עכשיו הם נאלצים להתמודד עם כישלון, לפעמים הרס משפחה, אגו שנפגע והכי חשוב דלות, חובות, והתחייבויות….
וכאן אני רוצה להתוות את הגישה שלי למצבים אלה. יש אמרה שאומרת "טייס אשר נטש את מטוסו בהתרסקות חייב לעלות מיד על מטוס אחר ולהטיסו למען לא יאבד את הביטחון וכול שנות ההשקעה שהושקעו בו כטייס" (אמרה ועשייה זאת נכונה) אותו דבר לגבי יזם שהחליט ממיליון סיבות להקים עסק משל עצמו.. בטוח הוא כי הקמת עסק דורשת דמיון רב, הקרבה, ראיית תמונה חיובית, התלהבות, אמונה בתחום העיסוק ועוד…לעומת זאת לא לכולם יש את הניסיון והיכולת לעמוד באתגר של הולכת העסק בדרך הנכונה ובפרט בתקופת השפע והריבוי בו אנו נמצאים היום כאשר כול עסק ישן כחדש צריך להמציא את עצמו מחדש (ולצורך זה רק להמחשה אני רוצה להציג לכם מוצר אשר אתם בוודאי מכירים "מילקי"…) "מילקי" של שטראוס לבש במשך שנות קיומו עשרות צורות, טעמים, תוספות, כאשר כולם היו "אותו מילקי" בחזקת "אותה הגברת בשינוי האדרת" אלה מה, שהאנשים הקריאטיביים ב"שטראוס" ידעו כול פעם לחדש לנו את המוצר ואנחנו התייחסנו אליו כצרכנים "כמוצר חדש". וקנינו… לא כול עסק הוא "שטראוס" ואנו מדברים כאן על עסקים קטנים ובינוניים כי אם נחזור לסטטיסטיקה הרי שבישראל 45% מהתוצר הלאומי גלום בעסקים קטנים ובינוניים ולעסקים אלה אין יכולת לגייס אנשי קריאטיבי בסכומים גדולים נוצר מצב שהיזם אכן בא עם רעיון טוב אבל לא המשיך והחזיק את הרעיון בצורה שתאפשר לו לשרוד את התקופה והתחרות. זאת ועוד לא כולם ניחנו בכושר תמרון, הליכה בין הטיפות, הבנת המבנה הפיננסי של העסק, ניתוח הרווחיות של העסק (לדוגמא) טיפלתי בלקוח אשר פנה אלי ואמר "אני לא מבין למה לא נשאר לי כסף בסוף החודש שהרי אני קונה את המוצר שלי ב-10 ₪ ומוכר אותו ב 20 ₪..הרי אני מרוויח 100% אז מה קורה כאן? את התשובה אתם יודעים. ולכן מכאן קרסו עסקים…אבל היזם נשאר יזם, הדמיון נשאר דמיון, והנפש נשארה משתוקקת בכול זאת לבנות עסק בכדי לצאת ממעגל מקבלי המשכורת ולשאוף לרווחה כלכלית…וזה אפשר…
אדם שכבר עבר מסכת אחת או יותר של קריסה עסקית…אין זה אומר שהפעם השנייה שיעשה להצלחתו תהיה דומה לקודמתה…אם היזם שנפשו ורצונו כמהה הייתה לעיסוק עצמאי ולרווחה כלכלית יעצור את עצמו בגלל שכשל, חבל..אם יזם ידע לקחת וללמוד מהכישלונות שלו ויגייס לעזרתו אנשי מקצוע שיעמדו איתנים מאחוריו אזי אין שום סיבה שהעסק שיבחר בו לא ירקום עור וגידים…כי יש מקום…למרות השפע, למרות הריבוי, למרות התחרות הקשה, השפל הכלכלי, ומחסור המזומנים בידי הצרכנים.
יש אנשים שאזור הנוחות טוב להם כפי שכתבתי ויש כאלה עם יכולת, מעוף, דמיון, ורצון לסכן למען עתיד טוב יותר…אלה שיש להם את זה וכשלו…אני אם כול העשייה והניסיון שלי יכול להבטיח להם הגשמה של החלום של עצמם…דורון עמית יעוץ עסקי/יועץ עסקי/תמיכה שיווקית
