נקודת מבט: העולם העסקי, בעולם שלפני תקופת הקורונה – ולאחריה.
העולם העסקי של היום, הוא לא זה שהיה אתמול, גם לא זה שהיה מחר. בעבר, כאשר רצית להשקיע בשוק המניות, אך טרם ידעת מה נכון וכיצד לעשות זאת בתבונה – יכולת להשקיע באינדקס מניות, שמנה רשימה כללית של מקבץ מניות, בלי לדעת מה הן או למה כדאי להשקיע בהן – אלא פשוט שהן חלק מהרשימה שבחרת. לא משנה מה היה קורה, סביר שהרשימה הזו הייתה מניבה לך תשואה, ולו המינימלית ביותר – פשוט, כי ממוצע המניות בה היה בעלייה, כל רבעון, באופן טבעי. הדבר סימל שהכלכלה במגמת עלייה וצמיחה, ואין דבר שממחיש זאת יותר מהרגלי צרכנות, שבתורם משפיעים על מהלכים עסקיים, ועל הצרכנות העסקית.
כיום, הרגלי הצריכה השתנו באופן ברור, יחד עם העדפות הצרכן בעבור למה שהוא מעוניין לרכוש, ראשית כל, וכמובן גם – איך. נכסה זאת בהמשך הכתבה, לעכשיו נציין שמגמת הצרכנות התהפכה בהמון רבדים בהם הייתה קיימת, כך שחברות שבעבר שגשגו מהתנהגות צרכנית מסוימת, כיום מתבקשות לגלות מחדש איפה הצרכן שלהן נמצא, כדי להמשיך ולבנות עבורו שירותים שיכולים להתאים לו, גם במצב החדש.
עכשיו, מה הוא המצב החדש?
מיליוני אנשים ברחבי העולם קיבלו עד כה תוצאות מעבדה חיוביות, באשר לנגיף הקורונה. אין זה אומר שהם חולים בקורונה, אין זה אומר שאין בסוג כלשהו בסכנה, לעצמם או לאחר – אלא שבדיקות מעבדה מסוימות גילו אינדיקטורים, שהקהילה המדעית-רפואית החליטה לנכון לייעד להם הגדרה שמאשרת את נוכחות הקורונה. בכל אופן, המשמעות היא שיש אנשים, שעל פי חוק – כנראה לא יכולים לצאת מהבית. כל אדם שיוצא ממעגל העבודה, משפיע על אנשים אחרים שתלויים בשירותיו. באופן דומה לכך שאם אדם מסוים, שהיה אמור להיוולד – לא נולד, כל הצאצאים, נינים וכן הלאה – שאמורים היו להמשיך את שושלתו – לא מגיעים לעולם גם כן, לא בצורה בה היו יכולים, בכל אופן. כך שכיום יש לנו כמה מיליונים של אנשים, ששולחים אדוות של השפעה על פני שוק העבודה, ואנשים שהיו תלויים בהם. כך שאם לדוגמה, היינו רגילים ללכת לסופרמרקט מסוים, ייתכן שמי שמפעיל אותו לא יכול להגיע באותו יותר – או ששירות המשלוחים לא תקין באופן זמני, ומה האפקט של זה? על הפרט? על הכלכלה? ככל הנראה, של האטה.
בלי להיכנס לשאלה, האם יש בכך יתרונות, בכך שהמשק האט את צמיחתו, לפחות באופן זמני, נסתכל על מעט נתונים. על פי סקר מקינזי, כשליש מהעבודות נמצאות כעת בסיכון. המשמעות היא – שפשוט אין מי שיאייש אותן. רוב המשרות הללו, אגב – הן משרות בשכר נמוך. משמע האנשים שאיישו אותן עד כה, אלו אנשים שבכל מקרה לא משתכרים הרבה.
אלו אנשים שאינם נמצאים במיעוט, ואם לא נמצאים תחת תמיכה ממשלתית או ממסדית כלשהי – ייתכן שהם לא משתתפים גם במעגל הכלכלה, שכן רמת ההוצאות הטבעית שלהם, כמו גם החסכונות – לא משרתת את סירקולציית הכסף, והאנשים שמרגישים זאת בעיקר, הם כנראה אלו שמפעילים עסקים. אשר, מבחינתם, עצם כך שמשרות כה רבות אינן ממולאות, מהווה הפרעה בפני עצמה לפעילות העסקית.
בכל מקרה, המצב הוא כזה. פעילות עסקית בשלל סקטורים ומגזרים מופרעת, והכנסות החברות נמצאות לכל הפחות בהאטה מסוימת (אם כי לא כולן, לפחות לא כשמדובר בחברות טכנולוגיות שעובדות על אביזרי עבודה-מרחוק, או על חברות בתחום הרפואי, מסיבות מובנות). למעשה, סומן כי שוק המניות חווה את הרבעון הנמוך ביותר מזה כ-30 שנה. כך שאם היינו משקיעים באינדקס מניות, הרשימה שרכשנו בה חלק, הייתה מראה לנו שהיינו שהתשואה היא שלילית, באופן לא נפוץ במיוחד כשזה נוגע לסוג כזה של השקעות – כי זה אומר שהכלכלה בהאטה.
מה זמין עבור מנהיגי העסקים של העולם החדש?
מה ניתן לעשות?
ראשית כל, חשוב להבין שתקופת הקורונה, לפי דעת רבים מאנשי הדעה המובילים בעולם העסקים – מספקת לכל הפחות זרז לגדילה. משמע, שאם יש חידושים טכנולגויים, והתפתחויות "פנימיות" שעל מנהיגי עסקים וחברות להפנים וליישם – והם לא טרחו לעשות זאת טרם תקופת הקורונה, אז תוך התקופה ולאחריה – אין להם ממש ברירה.
הסיבה לכך היא פשוטה –
העולם השתנה, וזה קרה יותר מהר ממה שהם ציפו – וכדי להישאר במשחק, עליהם להתאקלם בהתאם.
נביא מקרה לדוגמה. התפרסמו לאחרונה תוצאות הסקר, שנגע בהנהגת עסקים. את הסקר ביצעה חברת HLB ומטרתו הייתה לזהות מאפיינים של מודלים עסקיים, כך שהדרך תהא סלולה וצלולה להצלחה.
מה עלה?
סקר המנהיגות העסקית גילה שניידות, יכולות/קיבולות-ענן, וכוח עבודה גמיש יותר – הם חלק מהותי, אם לא קריטי – במודלים העסקיים של העולם החדש. האם מנהיגי העסקים, מנהיגי החברות – יישמו את המסקנות לאחר שהתקבל הסקר? לא, לא ממש.
האם הם יישמו את תוצאות הסקר לאחר שהתחילה הקורונה?
ובכן, בהרבה מקרים – פשוט כן.
חברות רבות שלחו עובדים רבים לעבוד מהבית. חלק מהחברות (כאשר מדובר על הגדולות שבהן), שוקלות להשאיר את זה כסידור קבוע. יש מעין תזוזה, מן המחשבה או התפישה, שעל עובד להיות חלק מהמשרד, ולשהות בו לאורך שעות העבודה – כדי להיות חלק מהחברה, וממהלך העניינים. כיום, אנחנו יודעים שזה פשוט לא נכון, בעיקר כשיש טיפוסי אישיות שעובדים (ונהנים) יותר כשהם לבדם, באנרגיה האותנטית (והפרטית) שלהם, במיקוד מוחלט.
היכולת לשנע כך את כוח העבודה, אם נבחר לקרוא לו כך – בתוך זמנים כאוטיים, וגם יום-יומיים, מסמנת סבירות גבוהה יותר להצלחה עסקית, על פי תוצאות סקר HLB.
כמו גם – יכולות וקיבולות של עבודה עם, ובענן. כיום, כאשר אנשים עובדים מהבית, ולא לוקחים איתם את הכונן מהמשרד – וכמו פוגשים את המשימות ואת הדרישות הטכנולוגיות שמגיעות עם התפקיד המקצועי שהם ממלאים – מתוך המחשב הביתי – יכולות וקיבולות ענן נכנסות למשחק. היכולת לעבוד מרחוק, ולשתף מידע עם "מבני הפיקוד" של החברה העסקית, תוך הלימה והתאמה טכנולוגית לכל הצרכים שעולים בתקשורת זאת.
בעיקרון – כיום חברות לא יכולות להימנע שלא לעשות זאת. בעיקר אם הן רוצות לאפשר לעובדים שלהן להמשיך לעבוד, תוך שמירה על נהלי ותקנוני בריאות. וייתכן – שזה אף מיטיב, גמיש ונכון יותר לאפשר לאנשים לעבוד מהבית, ולאפשר למערך הטכנולוגיה לנוח על גבי הרשת, בענן.
כך שהאבולוציה שחברות לקחו על עצמן הייתה, לכל הפחות – מואצת. כך שאפשר להגיד, שהאטת המשק כמו דחפה את החברות המובילות (או אלו שפשוט אכפת להן מלהנהיג את עצמן לאחו ירוק יותר) להתקדמות מופתית, כמעט קוונטית במהותה – כדי ליישם מאפיינים של מודלים עסקיים, אשר מתקדמים יותר מהנהוג באופן ממוצע במשק, בכל מקרה – באופן שמתאים, ולו באופן מקרי – לתוצאות סקר המנהיגות העסקית של HLB.
עניין הניידות נכנס לתמונה באופן מפתיע. ניידות יכולה להתייחס לעבודה מהבית, יכולה להתייחס לעבודה עם טכנולוגיית ענן, ופשוט ליכולת לעבור ממקום למקום בהתאם לצרכי החברה והאדם שעובד בה.
ועם זאת, יש לזה אספקט נוסף, בקנה מידה רחב יותר. הרי, חברות, שיש להן נוכחות בין-לאומית, יכולות לעתים, ובהרבה מקרים – להניח את מפעלי הייצור שלהן, או אפילו חלק מהסניפים – במדינות שמעודדות אותן לעשות זאת, אולי תחת מיסים נעימים ומושכים.
כיום, כאשר המסחר הבין-מדינתי הושבת או נעצר קמעה, אותן חברות כנראה חושבות על כך מחדש – ומשיבות את המפעלים, או הסניפים – חזרה "למדינות האם", כך שזה יכול להשפיע על המיסוי, באופן שכמובן – ייקר אותו, וכך גם את עלויות הייצור שלהן, ומה לא – ועם זאת, ייאפשר להן לפעול בגמישות רבה יותר, באופן מקומי – במיוחד כשזה מתבקש, בייחוד לאור תקופות בהן נגיפים מסתובבים להם כך בחופשיות.
מאמרים נוספים בנושא:
מה זה השטויות האלה? משבר נוראי ושמו "קורונה"
איך עסקים מתארגנים אחרי מגפת הקורונה
כיצד תשפיע מגפת הקורונה על העסקים הקטנים בישראל
איך זה ישפיע על התנהגות הצרכן?
אנחנו טרם יודעים. הרי אם עלויות הייצור ייעלו – סביר שגם עלויות מחירי-המכירה (המחיר הסופי של המוצר כאשר מגיע לצרכן) יעלו גם כן, באופן פרופרציונאלי לעלייה במחירי הייצור, או שלא.
התנהגות הצרכנים כיום אינה צפויה כבעבר. כל שכן, בעבר אין היה לכנות אותה כצפויה גם כן – אם כי היו תבניות צרכניות, אשר היו מועדות לשינויים ותזוזות גם באופן שאינו צפוי. כיום, אנחנו יכולים לראות מגמה חזקה של מעבר צרכנים לצריכה באופן אלקטרוני, או דיגיטלי – תוך התמקדות במצרכים, חומרי בית-מרקחת (אם נכנה זאת בשם כולל) וכן הלאה קטגוריות שמיוחדות לימי קורונה, ומקבלות בה תשומת לב צרכנית מיוחדת. לנייר טואלט לדוגמה, מגיע קטגוריה צרכנית מיוחדת בימי הקורונה, אך זו רק דעתנו.
צרכנים רבים מתרגלים לבצע את מסע הקניות והרכישות שלהן אונליין, וחנויות רבות לומדות להעביר את סחורתן על גבי הרשת. מסתמן כאן מצב שאמנם מתחיל באופן זמני, אך נוטע שורשים בתשומת הלב ובהרגלי הצרכנות של המשק – וייתכן ששייריו יישארו, גם אם המצב "יחזור לשגרה", תהיה אשר תהיה.
אנחנו יכולים לראות כן תזוזה במנעד המשרות המתבקש. מצד אחד, ענף "המצרכים" (סופרמרקטים ושלל חנויות) נמצא בעלייה, בתנופה משקית רבה – שכן לפתע יש דרישה גבוהה מהרגיל למצרכים, כך שמתבקשת גם דרישה גבוהה מהרגיל לעובדים בתחום, שיעזרו עם הביקוש המוגבר. הדבר נכון גם לגבי תחום השליחויות, וגם – באופן מעניין – לתחומים חדשים שנוצרים (או מתגברים במהותם) בתקופה זו – כמו לדוגמה, העברת החנות הפיזית לאלקטרונית, ושלל הכישורים שמגיעים עם זה, כמו גם עם תחומים אחרים שנוצרים או צוברים תאוצה בתקופה זו.
מצד שני, ענפים אחרים מצטמצמים בהיצע המשרות שהם מציעים – אולי כי יש פחות אנשים לשרת. כמו לדוגמה, ענף המלונאות (שבישראל, עומד כיום על כ-60% אבטלה), התעופה, וכן הלאה.
כך שאופי החבורת משתנה, הדרך שלהן לעשות עסקים משתנה, היצע וביקוש המשרות משתנה – וההתנהלות הצרכנית משתנה, ומשתחררת מכל התבניות הידועות לנו עד כה.
העולם שמגיע לאחר תקופת הקורונה עדיין מתבשל, עדיין ברחם. אנחנו לא יכולים לדעת מה יילד יום – לא רק מבחינת גברת קורונה, אלא מבחינת השינויים שמתרחשים בעולם העסקי, ובהתנהלות הצרכנית. דברים זזים כעת, שאת השפעתם נגלה רק בהמשך. כתבה זו ביקשה לצייר את קווי המתאר של חלק מהשינויים שמתרחשים, לפחות על פי מה שחלקנו יכולים לתפוש מתוך התמונה הֶגדולה. תודה על קריאתך.
