מה קורה לדולר שכפר הספדנו אותו?
לפיחות הנמשך בחודשים האחרונים בשער השקל מול הדולר ישנם סיבות מסיבות שונות מקומיות וחוץ מקומיות. הדולר מתחזק בעולם מול רוב המטבעות בעולם. העלייה מול השקל החלה ב-14 ביולי 2011 – אם תהליך הייסוף של הדולר מול השקל יימשך, תהיה לכך השפעה על כלכלת ישראל, בדרך כלל חיובית, כמו הגדלת היצוא. שער הדולר מול המטבע המקומי הוא אינדיקטור מרכזי לחוזק הכלכלה המקומית – מכיוון ששקל חזק מדגיש את חוזקה של הכלכלה, ולהפך. הסיבה לייסוף בדולר מול השקל היא חולשת הכלכלה הישראלית בשנה האחרונה. אם בשנים האחרונות נהנתה ישראל מעודפי מט"ח שזרם אליה, אל מול המט"ח שיצא החוצה, הרי בשנה האחרונה המגמה התחלפה. זאת, בשל חולשת היצוא הישראלי, הכספים שזרים מוציאים לחו"ל, חולשת שוק ההון המקומי, הכספים שגורמים מוסדיים מעדיפים להשקיע בחו"ל ובשל החששות לעימות צבאי באזור. דבר אשר נותן את אותותיו גם מההצהרות של מנהיגינו וגם מהתחזיות הגרועות בגבול הצפון שלנו
כ-יועץ עסקי אני צופה כי הפיחות הזוחל יימשך כל עוד החשבון השוטף של הכלכלה הישראלית יהיה שלילי ויתגבר כשהגירעון יגדל. באחרונה הואץ הפיחות בשקל בשל המשבר בגוש היורו, הורדת הריבית לפני חודש על ידי בנק ישראל והחלטת הממשלה להעלות את יעד הגירעון בתקציב 2013 מ-1.5% ל-3%. דבר אשר נתקל בהתנגדות עצומה מנגיד הבנק המרכזי,
כשהשקל נחלש, מחירי המוצרים הישראליים בעולם בדולרים פוחתים, והיכולת של ישראל להתחרות בשווקים העולמים משתפרת. כלומר, המרוויחים הגדולים מהפיחות בשקל הם היצוא הישראלי והיצואנים הישראלים. החלשת השקל כדי לחזק את היצוא הייתה אחת הסיבות להפחתות הריבית של בנק ישראל באחרונה. כשהיצוא גדל, תוצר המשק גדל, התעסוקה גדלה והאבטלה קטנה.
היצוא הישראלי נחלק לשניים – מגזר הסחורות ומגזר השירותים. מגזר הסחורות מגלה בשנה האחרונה חולשה, בעיקר בשל חולשת הסחר הבינלאומי, וגם מכיוון שמרווחי הרווחים שלו מצומצמים. בעקבות הפיחות בשקל, היצואנים יקבלו יותר שקלים מול אותן סחורות, לאחר שלוש-ארבע שנים שבהן השקל תוסף מול הדולר, והיצואנים קיבלו פחות שקלים מול אותן סחורות.
למעשה כ-יועץ עסקי המטפל גם בתעשיית היצוא אני רואה כי הפיחות בשקל בא ליצואני הסחורות ממש בזמן. מאידך, יצוא השירותים הישראלי המשיך בכל השנים האחרונות, גם בחודשים האחרונים, ליהנות מרווחים נאים והוא חסין יותר. רוב יצוא השירותים מיועד לארה"ב. מדובר ביצוא היי-טק, סטארט-אפים, מחקר ופיתוח (מו"פ), תרופות ועוד. המרווחים והרווחים של יצוא השירותים גבוהים יותר.
ובכול זאת מה יקרה לאינפלציה? פיחות בשקל משמעו הגדלת האינפלציה. זו תצטרף להגדלת האינפלציה בשל העלאות המכסים בשבוע שעבר, על סיגריות ובירות, ובשל הגזירות הכלכליות הצפויות להתפרסם השבוע, ובראש ובראשונה העלאת המע"מ ב-1%. למעשה מיש יפגע מהפיחות הם אותם יבואנים וכך גם הציבור הרחב. זאת, מכיוון שעבור אותן סחורות נצטרך לשלם יותר. עם זאת, היבוא מושפע פחות משער החליפין מהיצוא. היבוא מושפע יותר מהכנסות הצרכנים (כוח הקנייה של הצרכנים) ומהשקעות החברות בחומרי גלם ובמכונות. ההערכות הן כי היבוא יצטמצם, אך לא בצורה משמעותית.
בנק ישראל מחזיק היום -כ-75 מיליארד דולר, נכון לסוף יוני. אף אחד, להוציא יודעי סוד בודדים בבנק ישראל, לא יודע באיזה מטבעות בדיוק מושקעים היתרות. בהנחה סבירה כי 75% מהם מושקעים בדולרים, הרי כל אחוז פיחות שווה לבנק ישראל רווח של כ-2 מיליארד שקל. מדובר ברווחים על הנייר, מכיוון שחובות בנק ישראל לאוצר ענקיים, וכל עוד המצב לא יתהפך, כלומר חובות לא ייהפכו ליתרות, בנק ישראל לא יעביר רווחים על ניהול יתרות המט"ח של המדינה לאוצר. היות שבנק ישראל מדבר במאזנים שלו על דולרים ועל שקלים, פיחות השקל משפיע לטובה על הערך השקלי של המאזן, ועל המאזן בשערוך שקלי, גם כן לטובה.
דורון עמית, יועץ עסקי
054-8087706
