מה יהיה בסופה של חברת רשות הדואר בישראל
האם החברה לא ניסתה כול מהלך אפשרי?
האם החברה לא מיצתה כול מהלך אפשרי
פעם מספרים לנו שהחברה בקריסה ולפני חדלות פירעון
והנה בא יושב ראש חדש והתוכניות שלו שזורות מכאן ועד הודעה חדשה.
מדוע לא מפנימים את הבעיה המרכזית של רשות הדואר והיא נושא כוח האדם ברשות.
מדוע חברות שהיו רשות ממשלתית לא מסוגלות להבין שהמעבר משליטה סוציאליסטית לקפיטליזם מובהק הוא תהליך שיכול לקחת דורות.
מה לא עשו בחברת הדואר בעשור האחרון שלא לימד על רצון להשתלב בחיי המסחר והשירותים במדינת ישראל ולהפוך מוצר שביקושו הולך ודועך (כמו משלוח מכתבים) בעידן הדיגיטלי לבידול שירותים והוספה של שירותים כאלה ואחרים.
אך כול זה לא הפך את החברה לחברה מרוויחה, ההפך, החברה לא פעם עמדה בפני פשיטת רגל לולא היותה חברה מונופוליסטית בתחומה. ולמרות שהיא מציגה רווח חשבונאי אך רווח תזרימי שלילי. (אומנם רווח של 11 מיליון שקל לחברה כמו רשות הדואר הוא רווח זהום ומבייש) לאור כול השינויים שנעשו בתדמית החברה ובשירותים הנוספים שהיא מספקת. אך טיפול בבעיה העיקרית שהיא 7000 עובדי החברה לא נעשתה וזאת מטעמים מובנים מראש (ועד עובדים, פיטורי עובדים, עובדים שלא מסוגלים לעבור מהישן אל הקדמה, עובדים עם ותק שמבינים שמבחינתם מספיק שהם באים לעבודה אבל לעבוד לא צריך, עובדים שכוחם כול כך חזק שכול מהלך שהחברה תטמיע ייעלם ברמת השירות או המוכנות של העובד לתרום שלא כמו בעסקים פרטיים בשוק החופשי.
המון תוכניות להרחבת שירותים יש לה לחברת הדואר, אבל בלי טיפול שורש בבעיה האמתית העוצרת את התפתחות חברת הדואר כול ההשקעה בפיתוח חדש תרד לטמיון באותה מהירות שתעלה.
