לא עוד הרבה זמן נוכל לקבל הלוואות
לא עסקים ולא משקי הבית
עוד השנה 2018 עומד להיכנס חוק נתוני האשראי לתוקף.
מטרת החוק הייתה " לפתוח את שוק האשראי הריכוזי לתחרות, לאפשר הוזלת ריבית ללווים ולצמצם פניה של לווים לשוק האפור.
למעשה מטרת החוק הייתה בהחלט בחשיבה נכונה ואי יצירת אפליה בין הבנקים אשר להם מידע האשראי של הלקוחות מול שאר חלקי השוק "כרטיסי אשראי" "הלוואות חוץ בנקאי" שלהם לא היה את המידע הזה והצטרכו לתת הלוואות בריביות גבוהות על מנת לכסות סיכונים. כל זאת על מנת לגרום ללקוחות המבקשים אשראי במגזר הפרטי והעסקי כאחד לא לפנות אל "השוק האפור" והמסוכן.
למעשה מטרת החוק נועדה להיטיב עם צרכני האשראי, להקטין להם את הריבית, ולאפשר להם הלוואה הוגנת בשוק החופשי (למרות שבשוק החופשי לרוב ההלוואות הם לא הוגנות בגלל ריבית הנשך המגולמות בעסקת ההלוואה)
אך, אליה וקוץ בה.
במקום שכוונת החוק תמנע ריצה לשוק האפור, יישומה יריץ אנשים, עסקים, חברות אל חיק השוק האפור
1. חוב אזרחי ישראל למשכנתאות עמד בסוף שנת 2017 על למעלה מחצי טריליארד שקלים.
2. חוב משקי הבית בישראל עמד ברבעון השני של 2017 על 518 מיליארד שקלים.
3. חוב המגזר העסקי ברבעון השני של 2017 עמד על 852 מיליון שקלים
לנתונים אלה חסרים הלוואות של המוסדיים, חברות כרטיסי האשראי, גמ"ח, וכמובן השוק האפור
מה שעולה מנתונים אלה כי כמעט כל אזרח בישראל מצוי בחוב מגורם זה או מגורם אחר הן ברמה האישית והן ברמה העסקית.
מה שאומר שמשקי הבית והעסקים כמעט אם לא בכלל מיצו את יכולות ההלוואה שלהם מגורמי אשראי במשק הישראלי. ולמעשה החוק שנחקק רק יזרקו אותם אל השוק האפור שלא עובד בשיטה של בדיקת אשראי ממאגר.
ע"פ החוק שמלווה אחד יסתכל במאגר בכדי לתת הלוואה או לתמחר אותה והוא יראה כי המבקש "מלא" בהלוואות מגורמים רבים ולאחר שיבדוק את יכולת ההחזר של המבקש ויבין כי כושר ההחזר שלו לא מאפשר לו עוד הלוואה אזי זה ילך לחפש בשדות זרים (שוק אפור) בדיוק מה שהחוק ניסה למנוע.
למה אנו צריכים כל כך הרבה הלוואות?
בהתייחס לשוק העסקי הרי שבעשור האחרון שהעולם העסקי, יצרני, קמעונאי ותחום השירותים התהפך ושינה את צורתו ללא היכר "מה שנכון למחצית היום לא נכון למחציתו השנייה" התחרות התגברה, קטגוריות שלמות נעלמו, המזרח החליף כל חלקה עסקית טובה במגזר היצרני והעסקי בישראל, ורוב העסקים שלא היו מוכנים אליהם במקום הכנסה ממכירות לקחו הלוואות שיכסו את החזר החובות, תפעול העסק, וירפדו את תזרים המזומנים וההון העצמי שהלך והצטמק.
עסקים לא הבינו ולא יכלו לראות את הדרמטיות של "מלחמת המזרח" והסכנה למשק הישראלי בהתפתחותו בדיוק כמו שכלכלנים גדולים וקטנים לא חזו את "חדלות הפירעון" של ארצות הברית בזמנו ובכלל את ההשלכה על כל העולם המערבי. וראו מה קרה בכמה מדינות באירופה.
וכך התנהלו עסקים רבים: ניצלו את המסגרות שלהם בבנק, הוסיפו הלוואה בדמות "הלוואה בערבות מדינה" (אני עדיין לא מבין את המנוח הזה שהרי הבנק הוא זה שמממן, הוא גובה קצת פחות ריבית מהלוואה רגילה, ורמת הבדיקה של אישור קבלת הלוואה לקה בחסר ברמות על, רמות שגרמו לעסקים לקרוס ולא להתפתח) עברו להלוואות יקרות בחברות כרטיסי האשראי, המשיכו להלוואות חוץ בנקאיות, הלוואות חברתיות, ומשם לשוק האפור. הגידול בהלוואות בשוק האפור גדלו בשנים האחרונות ב למעלה מ- 30% כאשר הריבית מגיעה ל-800% "מטורף" ובעלי עסקים לוקחים!!!
עכשיו לפי החוק החדש יהיו יותר מסורבים להלוואה מאשר מאושרים להלוואה.
ברגע שעסק נזקק להלוואה לתפעול השוטף שלו הינו עסק שהולך לקריסה.
ברגע שעסק לא מרוויח חשבונאית ותזרימית מקומו במחלקה לחדלות פירעון אצל כנ"ר (הוצל"פ) אין אני קובע שעסק שנמצא במצב כזה משקף בעיה ניהולית קשה שניתן בתנאים מסוימים לשקמה.
עסק אשר נזקק להלוואה לצורך התפתחות מבוקרת, מהלך שיווקי מקצועי שנבחן בשום שכל, רכישה של ציוד/מכונות אשר יגבירו את ההכנסה ויפרעו את ההלוואה מההכנסה הנוספת הרי שההלוואה מבורכת.
לסיכום
משרדנו עוסק בין השאר גם במתן הלוואות לצורך השקעה בעסקים (השקעה אמתית) לצורך ריפוד ההון העצמי במידה והחברה/העסק מרוויחים ויש להם כושר החזר עכשווי, בהלוואות לרכישת ציוד, הלוואות לפתיחת עסק (וכל מי שרוצה לפתוח עסק חייב שיבין שהוא חייב הון עצמי) הלוואות לקידום העסק לאחר בחינה מעמיקה של השוק בו פועל העסק, בקיצור בהלוואות "לבנות" ונקיות.
רבים הם החברות המחלקות אשראי אבל הבדיקה שלהם היא ההיסטוריה של הלקוח, אנחנו מסתכלים על הפיתוח העסקי של הלקוח ולא ההיסטוריה שלו, אנחנו לא מאמינים בהלוואות לכיסוי גירעונות.
דבר נוסף לציון: בעלי עסקים הם גם אנשים פרטיים מה שבמערכת הבנקאית מכנים "משקי ביית" וגם כאן בעלי העסקים נמצאים במצב של חובות והלוואות (לכל הפחות על פי נתוני האשראי המתפרסמים ע"י בנק ישראל)
בעלי עסקים וחברות! היו זעירים ועל תגיעו לצורך להלוות בשוק האפור
לקריאת מאמרים נוספים לחצו על הקישור
