לצער כולנו המצב הכלכלי של כול אחד מאתנו יורד מדחי לדחי, וכול צפירות הארגעה וכדורי הציפרלקס שחילקו לנו לא עוזרים כנראה, כי אם לחזור על דבריו של שר האוצר החדש (שברור ידע את החור התזרימי) אבל כנראה לא במידה שהוא רואה את זה היום, כך הישראלי המצוי, העובד השכיר, העצמאי, בעל העסקים, בעלי החברות, חברות בכלל מגלים שהחובות שלהם רק גדלו, ההתחייבויות שלהם רק התנפחו, ואם בעסקים עסקינן אזי המצב עוד יותר גרוע ומסוכן.
וכמובן אי אפשר בלי נתונים סטטיסטיים המתפרסמים בראש חול המועד פסח 2013 המצביעים כי חובות אזרחי מדינת ישראל (משקים פרטיים) גדל לחוב של 341 מיליארד שקל פי 2.5 ממה שהיינו בשנת 2011. (זוכרים את כול השלוש שנים האחרונות איך סוממנו בהצהרות המשבר הכלכלי לא חנה אצלנו, יש גידול בתוצר הלאומי, אנחנו חברים חדשים ב-OECD, העסקים שלנו מרימים ראש רק נעזור להם ב-קצת הלוואות. אך הנה הגענו לנקודת האמת ואזרחי ישראל (בעלי משקי הבית הפרטיים צריכים להחזיר חוב של למעלה מ-341 מיליארד שקל. וזה המון.
כן, כולם מדברים על בועת הנדל"ן על היקף המחירים הגבוהים למגורים, אבל אף אחד לא מדבר על היקף החובות שרכישת דיור כזה גרם לבעליו, המשכנתא עולה ועוד מעט היא תגיע במקרים מסוימים ל-10.000 ₪ בחודש שהשכר הממוצע בשוק עומד על 9000 ₪ בקירוב. (האם נחזה פה את קריסת הנדל"ן של ארצות הברית)?
ומה קורה לנו בעסקים? האם המצב אותו דבר, או שבעסקים מולכים שרלטנים שרק מרוויחים ומסתירים את כספם מתחת לבלטות או במסעות על היאכטות היקרות שלהם…לא זה ממש לא המצב, ביאכטות נוסעים אותם בעלי בנקים ומוסדות מימון שנהנים הנאה צרופה ומתוקה מהרווחים האסטרונומיים שהם עושים (בשנת 2012 רווחי כול הבנקים הגדולים עמד על 3 מיליארד שקל בממוצע) ובכן בעסקים בדיוק כמו במשקי הבית החובות רק הלכו ותפחו וכול אלה שהתפתו במהלך ה-3 שנים האחרונות ליהנות מנדיבותם של הבנקים לקבלת הלוואות ולאחר שהמסגרות התפוצצו הופנו בעלי עסקים אלה לקבל הלוואה בערבות מדינה, אזי גם היום העסקים מתדרדרים מדחי לדחי כאשר הם סוחבים על גבם התחייבויות תזרימיות קשות וכבדות. ושוב מימון זה לא הפתרון!!!
גם בעלי עסקים הם חלק מהסטטיסטיקה של משקי הבית בישראל, גם הם משלמים משכנתאות וגם להם ההחזר על המשכנתאות רק יכול להוסיף למצוקתם העסקית שכבר ככה קיימת ושרירה.
מדינת ישראל לאחר חג החרות תכנס לעבדות קשה, עבדות נוספת לעבדות שהייתה לפני פרוס החג. החג הוא כנראה "פאטה מורגנה" ומנוחה לעסקים ולחברות להתכונן למלחמת הקיום וההישרדות. מלחמה אשר רק החזקים והחכמים יכולים לצח אותה גם בתנאים הקשים השוררים בכלכלה הישראלית.
למעשה מה שמלמד אותנו כי מדינות, תאגידים, חברות, עסקים וגם בני אדם פשוטים חיים את השנה השנייה השלישית וה-40 כבר קדימה, וכך קשה מאד להתנהל. מדינות ותאגידים גדולים כן אבל עסקים חברות ומשקי ביית, לא…ממש לא…
