אם לא שמתם לב אז מתנהל עכשיו דיון מעמיק ומלחמת חורמה לגבי הצדקת קיומו של המוסד שנקרא "בית דין לעבודה"
מאחר ובעסקים אני עוסק ובציבור ענק של מעסיקים אני עוסק, הייתי מבקש באותו זמן שנלחמים על הישארותו של בית הדין לעבודה להקים במקביל בית דין לבעלי העסקים, וכך תהיה משוואה נכונה וצודקת בין בעלי עסקים אם בית דין משלם ועובדים אם בית דין משלם. פר נכון?
וכך מתחיל הסיפור:
פעם לפני הרבה שנים שלט בישראל משטר סוציאליסטי, משטר שגם המעבידים וגם העובדים היו מחויבים לו, מעביד נחשב אז אדון, ועובד נחשב אז לפיון. לשם כך "כנראה" (אני הייתי ילד אז אני לא יכול לזכור) נולד בית הדין לעבודה. לאט ובשקט התהפך לו המשטר והפכנו להיות מדינה קפיטליסטית, כזאת מודרנית כזאת תחרותית, כזאת שעסקים אוכלים את העסקים השניים, הכסף, הבצע, הוא זה שקובע, התחרות הורגת, מרסקת, כול הקודם זוכה, כול המקטין במחיר מוכר, וכול מי שמשלם קצת יותר אליו מגיעים העובדים. בקיצור המסחר הפך להיות למסחר קפיטליסטי ואפילו במובן הרע שבדבר (שאלו בעלי עסקים מסוימים אם היו מוכנים לחזור כמה עשורים אחורה והם יאמרו לכם…בוודאי!) לעומת זאת העסקת העובדים נשארה בשיטה הקפיטליסטית, מבחינת אלה המסנגרים על העובדים עדיין שגורים המילים "העובד הקטן מול המעביד הגדול" במילים פשוטות הגביר מול המשרת.. וזה כול כך לא נכון…
לדוגמא: היה עסק, בעסק היו 10 עובדים, בין עובדי העסק היו גם הבעלים: אב אישה בן, כולם קיבלו שכר, כולם הפרישו כספים לביטוח הלאומי, לקופת הפיצויים. כולם. כולל האב האישה והבן. והנה קרה דבר העסק לא הצליח לעמוד בהתחייבויות שלו וקרס. העובדים כולם הלכו ללשכת העבודה וקיבלו דמי אבטלה. ומי לא קיבל, הבעלים האב, האישה, והבן. ואז הלכו העובדים וקיבלו אפילו את הפיצויים שלהם, ומי לא קיבל, נכון, האב האישה והבן. עכשיו נשאל לאיזה בית דין יפנו האב, האישה והבן, לבית הדין לעבודה או לבית הדין הכללי? שאלה מאנינת. אבל זו עובדה מה שבא ללמד אותנו כי ציבור העובדים בישראל חוזקו פי כמה מחוזקו של המעביד. הוא מוגן בהסכמים קיבוציים, הוא מוגן בחוקי עבודה, הוא מוגן בימי מחלה, בימי הבראה, בימי חופשה ועכשיו גם בפנסיה. והוא מוגן בעוד דברים "חופש תעסוקה" שמעתם על זה? זה אומר שאם העובד שלך למד אצלך את רזי המקצוע או הוכשר על ידך הוא מהר מאד יכול ללכת למתחרה שלך בעבור עוד כמה מאות שקלים של משכורת ואתה נשארת ללא עובד ואם מתחרה שכבר פונה ללקוחות שלך. אומרים לנו "חופש העיסוק" ברור. אבל מי נפגע? המעסיק? אז למה למעסיקים בישראל אין בית דין השייך לו ומשמש ביתו בדיוק כמו בית דין לעבודה.
כיועץ עסקי ההיתי לא פעם בדיון של בית דין לעבודה, יושבים בדיון 4 אנשים: השופט, נציג הסתדרות העובדים, נציג שאני לא יודע בדיוק מהו ועוד נציג שגם הוא אני לא יודע מהו? למה? הרי בבית המשפט הישראלי יש שופט אחד או בערכאות יותר גבוהות הרכב של שופטים. מי הם כול היועצים היושבים ליד השופט בבית הדין לעבודה. נכון. סנגוריה שלמה על העובד. אז מי כאן הקטן ומי הגדול?
די. נמאס. רוצים קפיטליזם, שיהיה קפיטליזם מכול הכיוונים ולא רק אצל המעסיקים, הנטל של עלות העובדים על המעסיקים הוא נטל שרק מוסד ממשלתי או טייקון כזה או אחר שמשתמש בכספים של העובדים שלו דרך קופות הפנסיה יכולים לשרוד. ציבור המעסיקים הגדול ביותר במדינה שזה העסקים הפרטיים. לא…
ומה אומרת כבוד השופטת נילי ארד. נשיאת בין הדין הארצי לעבודה "דור אחר דור עוסקים במלאכה ונמשיך בחזון ובעשיית הצדק למען הפרט והחברה" ואני שואל גבירתי היכן הצדק שזוג מחליט לעשות ילד והנטל הכספי נופל על המעביד (8 חודשי הריון שלא ניתן לפטר את העובדת גם עם העסק לא צריך את העובדת+ שלושה וחצי חופשת מחלה ואם העובדת רוצה להמשיך את החופשה אז המעביד נאלץ לספוג עוד תקופה של תשלום פיצויים, ובמידה וירצה לפטר את העובדת מתוך הזכות שלה לחזור לעבודה יקח לו חודשיים וחצי חובה להעסיקה. הגם שכבר נכנסה מחליפה במקומה) ולזה קוראים העובד המסכן.
הבנתי, כי יש מגמה כרגע לשנות את החוק בנושא של חברה שחדלת פרעון כול הנושים שלה יהיו בעלי זכות דין קדימה ולא רק המוסדות, העובדים,. אם יש רפורמות בתחומים נושקים ליחסי העבודה האם לא הגיע לעשות רפורמה גם בתחום יחסי עובד ומעביד. או שמעסיקים בתחומים מסוימים יעבירו את הפעילות שלהם למדינות כמו הודו והמזרח. ואז מה יישאר לנו?
בוא נקווה כולנו כי ממשלת לפיד נתניהו תביא בשורה למעסיקים "המסכנים" הקורעים תחת הנטל של מיסים, עמלות בנקים נפוחות, מחנק אשראי, סוציאליות יקרות, מס שלטים, אגרות חברות, ארנונה, ומה לא.
אין זה פלא כי כול חודש קורסים במדינת ישראל למעלה מ-4000 עסקים
דורון עמית
