עסקים צריכים להיות יותר זהירים
ככל שמתפתחת הטכנולוגיה, ככל שהממסד הולך ומשתכלל וחוקים חדשים נערמים על שולחן הכנסת, כך אנו מגלים שעסקים/חברות מחויבים לנהוג בניהול עסקיהם באחריות ורצינות גבוהה יותר ממה שנהגו פעם (במאמר מוסגר אני חייב לציין כי ישנם עסקים וחברות אשר להם דרך פעולה או אסטרטגיה אשר כלל וכלל לא מתאימה לאקלים העסקי העכשווי ולכול התנודות והתהפוכות במצב השוק בהם עסקיהם עוסקים הן בחוקים הרגולטורים והן בחוקים המוניציפליים) בהמשך למה שציינתי עסקים מתעלמים לחלוטין מלהתאים את עצמם לעולם העסקי ההולך ומתגבש לעשורים הבאים וממשיכים לפעול באסטרטגיה לא תואמת למציאות דבר אשר בסופו של דבר יקרב אותם אל קיצם.
הצד הכלכלי של העסק/חברה
אין עוררין שעסק זה כסף, בסופו של יום אחרי כל ההתנהלות של העסק ברכישת החומרים הגולמיים, בעלות התפעול, בהוצאות הפרסום והשיווק, הכול הוא עניין כלכלי גרידא. עסק או חברה יכולים להיות עסקים מצוינים מבחינת המוצר או השירות שלהם, אבל מה שקובע לשבט או לחסד זה ההתנהלות הכספית והכלכלית שלו. וכאן בנקודה הזאת מגיע הכשל של העסק.
לא פעם ולא פעמיים אני שומע מבעלי עסקים או מנכ"לי חברות את המילים "העסק/חברה מרוויחה ואני לא רואה את הכסף" ולמילים אלה יש הרבה משמעויות בתפקודו של העסק, יש כאלה אשר מסתכלים על המאזן החשבונאי שלהם ומגלים כי ביחס של הכנסות מול הוצאות השורה התחתונה היא "רווח" דהיינו העסק מרוויח כסף. אז אם העסק מרוויח כסף במאזן למה אני לא רואה אותו בבנק.
ככלל, לצערי, מאזן אינו משקף את הפעילות או מצב העסק העכשווי!
ובמה דברים אמורים:
1. הוא אינו משקף את מצב ההלוואות (או תשלום ההלוואות החודשי)
2. הוא אינו משקף את חובות הלקוחות
3. למעשה הוא די מתעתע בנו בכל מה שקשור לתזרים המזומנים.
4. הוא לא משקף את תשלום המקדמות או הניכוי במקור למס ההכנסה
5. הוא אינו משקף את המלאי
על מנת שלא אטעה אתכם: מאזן שנתי או חודשי משקף את המספרים הסופיים של המאזן ואפילו בחברות משקף את תזרים המזומנים של הפירמה אבל כלי זה לא עוזר בניהול היום יומי ובפרט בתזרים המזומנים שהוא החלק הכי חשוב בתפעולו של עסק/חברה.
לאן זה מוביל את העסקים?
1. חוסר וודאות לגבי התקבולים של העסק (לפי נתונים סטטיסטיים לסוף שנת 2018 הרי שהאיחור בתשלום לקוחות עומד בין 60-120 יום)
2. גרעון ב-תזרים המזומנים של העסק כתוצאה מחוסר יכולת לצפות לכניסה של תקבולים.
3. לקיחת מסגרות או הלוואות גישור נוספות מהבנק (מאחר והבנקים "אוהבים" לתת הלוואות ולא מסגרות משתנות וזאת על מנת לקבע את ההכנסה שלהם מריביות קבועות ולפיכך על העסק נוספת מטלה חדשה של תשלומי החזר הלוואה שוטף חודש בחודשו ,דבר אשר מוסיף ומכביד על תזרים המזומנים, כאשר הכסף שנלקח הוא לגישור ולא למטרה של ייצור הכנסה נוספת שהיא זאת שתחזיר את ההלוואה-הווה אומר העמסה על ה-תזרים הקיים)
4. במידה והעסק אינו יכול למצוא הלוואה לכיסוי הגרעון, או תזרים המזומנים, וזאת מאחר והוא מלא בהלוואות מגורמים בנקאיים, חוץ בנקאיים, כרטיסי אשראי, שוק אפור, אזי העסק נמצא רוב ימי החודש על מה שנקרא "הגדר" או "הקסקס" וכולנו יודעים את התוצאה העגומה של עסקים הנמצאים על ה"גדר" מבחינה ת-זרמית.
כיצד מקשה הרגולציה בחוקים החדשים שיצאו בשנה האחרונה?
1. עד היום החזרה של 3-4 שיקים (לא שזה טוב לעסק ששיקים חוזרים זה גרוע ואפילו יותר מזה) לא היו נרשמים במאגר של חשבון עם החזרת שיקים, כרגע עומדת לצאת הוראה של החזרה של בין 3-4 שיקים כבר יפעילו את מנגנון לקראת הלקוח המוגבל.
2. מאגר נתוני האשראי: מדובר בצעד משמעותי שעשוי להביא לשינויים דרמטיים בשוק האשראי להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, המיושמת בימים אלה. המאגר ישאב באופן שוטף נתונים מהבנקים ומגופי אשראי נוספים על לקוחותיהם, ויעביר אותם ללשכות אשראי, שעל בסיסן יעניקו דירוג לכל לקוח. לצורך כך העניק בנק ישראל רישיון ללשכות אשראי, שרק להן תהיה גישה למאגר. כיום מדובר בשלושה גופים: דן אנד ברדסטריט, BDI וקו מנחה (ראו מסגרת – הדרך שבה יעבוד המאגר).
3. אנו יודעים את מצב העסקים בישראל כאשר כמעט 90% מהם נמצאים עם הלוואות בנקאיות, הלוואות חוץ בנקאיות, הלוואות בכרטיסי אשראי, הלוואות בשוק אפור, הלוואות בערבות מדינה ולמעשה המאגר הזה יאפשר לכל חברה פיננסית המעניקה הלוואות זאת שקיימת וזאת שתקום להחליט אם לתת לנו הלוואה (למרות שאני בתור יועץ עסקי מתנגד להלוואות שבאות לכסות תזרים מזומנים או מחליפות מחירות אלה בעד התייעלות בעסק ובנית אסטרטגיה חדשה)
4. היום אנו יודעים כי בישראל יש מיליון איש ואישה מסורבי אשראי לחלוטין, מסורבים הנמנים על פושטי רגל, עסקים שהבנקים החזירו להם שיקים, בעלי עסקים שקרסו ועוד.
5. לא ש-מאגר נתוני האשראי הוא חדשה מרעישה לציבור העסקים שהרי היום יש כבר חברות פרטיות הפועלות מזה שנים שהם ההורים והתומים של מתן מיידע מלא על העסק או החברה או האדם שציבור העסקים מכיר את החברה BDI "אימת העסקים והחברות הנזקקות לאשראי" בנוסף למידע העסקי המספקת חברת ERN בתחום הביטוח על שיקים מתועדים.
עסקים חפצי חיים הם
כפי שכבר כתבתי כאן במאמר זה ובמאמרים קודמים, ציינתי כי עסקים אשר נדרשים להלוואות או למחזור הלוואות הם "עסקים רעים" ולצערי אם הם לא עושים שינוי בהתנהלות שלהם או באסטרטגיה שלהם שווה שיסגרו את העסק, חיים מהלוואות לעסקים טובים רק לצורך יצירת פעילויות נוספות, רכישת ציוד, הגברת שיווק, הרחבת רצפת המכירה פעילויות שיכניסו כסף (בתכנון ייעודי כדוגמת תכנית עסקית) ויוכלו לשלם את החזר ההלוואה, או: הכנסת סכום כסף לביצוע גישור בין תשלום לספקים לקבלת התקבולים, מהלך זה ניתן לעשות תחת הכותרת FACTORING או בהעמדת מסגרת זמנית (דבר שהבנקים לא אוהבים מאחר ותשלום הריבית מתבצעת בהתאם לגובה הגישור ולא הלוואה עם ריבית קבועה ובהחזר קבוע)
קראו עוד
איך יוצרים הכנסה נוספת
לסיכום
בגלל המצב הרגיש שעסקים נמצאים בהם וימצאו בהם בעשור הקרוב הצעתי היא לא להמשיך ולהיות בצד הכלכלי על הגדר (ומגדר ניתן ליפול) אלה לעשות שינוי דרמטי ולצפות את המהלכים הטקטוניים בסביבה העסקית ולהתכונן להם. להחזיק עסק שמשלם רק משכורת לעובדיו או בקושי לבעליו, אין טעם.
לקריאת מאמרים נוספים
