מצאתם כבר עובדים

מציאת עובדים

האם מצאתם כבר עובדים?! איש העסקים מיקי קופל, המנהל את "קופל גרופ" מספר שהוא מציע שכר התחלתי על סך 33-55 שקלים חדשים לשעה, ועם זאת נדמה לו שהצעירים פשוט לא רוצים לעבוד. לפחות לא במידה שהיה רוצה, כדי לאייש את כל המשרות הפנויות שלו בתחומי המכירות והנהלת החשבונות. למעשה, מיקי מספר, בראיון למגזין אינטרנטי, שכמות מסוימת של אנשים גם לא טורחת להגיע לראיונות עצמם. אף על פי שקופל מציע תנאי עבודה טובים לדבריו, שיש בהם שכר גבוה, זכויות סוציאליות רבות, בונוסים לאנשי מכירות, תגמולים לעובדים מצטיינים, הסעות וכן הלאה פריטים – נדמה שהוא מוצא לנכון לטעון שאנשים פשוט לא נוהרים למשרות שמציע. למעשה, קופל טוען שאם בעבר היה אתגר מסוים בלמצוא עובדים, כיום הוא מוצא את זה מאתגר יותר למצוא אפילו מרואיינים. שכן כאמור, יותר מבעבר, יש אנשים שפשוט לא טורחים להגיע לראיון עצמו.

לגייס אנשים: האם הם רוצים לעבוד?

הדבר יכול להפתיע בתקופה שיש תלונות מסוימות על אבטלה ואינכם מבינים מדוע לא מצאתם כבר עובדים, או אפילו על חיסרון במשרות ואילו אל מול היצע משרות נדיבות ומפנקות, אין מוצא ואין עונה, לפחות לא במידה שחלק מהמעסיקים מחפשים. ישנם מעסיקים שחושבים שמשהו לא בסדר בציבור העובדים, מבחינת המיינד סט שלו. הטענה היא שיש אנשים שלא מבינים את ערכה של עבודה, ויותר משמחים לקבל את המשכרות וההכנסה על מגש של כסף. בייחוד אם ניתן לקבל "כסף מהשמיים", בדמות דמי אבטלה, וכן הלאה תנאים סוציאליים שמרככים את יכולתם לבחור שלא לעבוד.

ישנה תלונה על אנשים, במקצועות החופשיים, שלא טורחים להודיע שהם לא יגיעו לראיון. התלונה רחבה דיו כדי להכיל גם את אלו שאכן מגיעים, אך דורשים תנאים שאינם נחשבים כסטנדרט תעשייה לתפקיד עבורו הם מתראיינים. לדברי בכירים מסוימים בתעשייה, הטענה היא שאנשים הדורשים עבודה ראשונה בחייהם מבקשים תנאים של מנכ"ל.

מצאתם כבר עובדים
למה שנקום לעבודה הרי אנו מקבלים חל"ת

לזכות בנאמנות של העובדים

חלק מהבעיה היא כמובן במיינדסט. כדי לעבוד צריך להתחייב לנתיב, ולהחליט להשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים. חלק מהבעיה היא בהיצע העבודות הקיים, ובמתכונת הנוכחית שלהם. לפי מקורות מסוימים, ממוצע תקופת ההעסקה של עובדים במקצועות החופשיים (כמו אנשים במוקדי שירות) הוא שנה. וזאת לאור השחיקה במקצוע. אף על פי שבמשרות מסוימות יש תנאים טובים ומפנקים יותר, יכול להיות שחלק מהאתגר לגייס עובדים הוא בדרך בה המשרה נתפשת. כלומר, אם יש תנאים מסוימים שהעובד לא יכול ולא רוצה להסכים איתם. כדי להסביר את הנקודה נדבר על מקרה מתעשיית הייטק ועל מקרה ממקצועות השירות.

מבחני קבלה במשרות הייטק מסוימות

ראשית, אדם שמעוניין להצטרף לארגון הייטק, מתבקש לעבור מבחני התאמה, לפחות בחלק מהמקרים. זה לא נשמע גרוע או מאתגר מדי, אלא שאם מדובר במספר פגישות, ובמבחנים רבים – יכול להיות שיש אנשים שפשוט לא ירצו לעשות את זה. אולי הם פשוט לא מעוניינים להשלים תהליך שמבקש זאת מהם. יתרה מכך, כחלק מדרישות הקבלה, ייתכן שארגון מסוים ידרוש הגשה של פרויקט גמר שידגים את מיומנותו של המועמד לתפקיד. על כן, ישנה משוכה מסוימת שעובדי הייטק מסוימים מתבקשים לקפוץ מעליה, או לפחות להדגים נכונות לעשות זאת. מנגד, במקצועות השירות, תנאי הקבלה יכולים להיות מינימליים יותר, אלא שאופי התפקיד עצמו עלול להיות לא מספק, או לא מתאים לחלק מהאנשים שעובדים בהם. ולכן גם אחוזי הפיטורין מהתפקידים.

מתוך כך, אנחנו יכולים לזהות חיסרון באיוש משרות. הן במקצועות החופשיים והן בתעשיית הייטק והלואו טק. חלק מאתגרי הגיוס ניתן לשנות ולצמצם, אולי כדרך ליווי עובדים חדשים בתעשיית השירות. לספק להם חשיפה מופחתת ללקוחות, הדרכה צמודה, להוריד להם שעות עבודה בפועל ובאופן כללי לוודא שהם מרוצים. תוך כדי כך, להמחיש ולהצביע על האפשרות להתקדם לתפקידים נוספים בחברה.

 

אתגר בגיוס עובדים בלואו טק ובמקצועות החופשיים

מקצועות נוספים שיש בהם מגמה של גיוס מופחת, הינם הלואו טק, כמו רתכות ומקצועות מלאכה שונים. מנהל ידוע בתעשייה אמר על כך שתעשיית הלואו טק השתנתה רבות מהתפישה הישנה. תנאי העבודה השתפרו, יש קירור וחימום במסיכות הריתוך, המשכורות גבוהות. אולי יש שעות ארוכות אך השכר מתגמל. הדבר נכון גם לגבי מקצועות הניקיון – שכן לפי מקורות מסוימים באינטרנט, עם תקופת הקורונה הגיע מחסור מסוים של עובדי ניקיון.

הטענה הייתה שהם פשוט לא רוצים לעבוד בתקופה זו, ושיש עניין להשיג להם תו ירוק. משוכה שלא הושלמה בהצלחה לפחות בחלק מהמקרים. מה שהוביל לכך שבתי מלון מעניקים גישה, על פי מקורות מסוימים, לחדרי אירוח שאינם נקיים בתכלית המלאה של המלאה. ואפילו בתי חולים מסוימים, אינם סטריליים באופן מוחלט, או לפי הסטנדרט – עם החיסרון בעובדים זמינים שיאיישו את המשרות הרלוונטיות.

מצאתם כבר עובדים

בקורונה הבנתי שאני יכול להיות עצמאי מיקור חוץ אאוטסורסינג למה זה כדאי אז למה לעבוד אצל מישהו

חשיבות גיוס עובדים לתעשיית ההייטק

לפי כתבה שיצאה בשנת 2020 ב-YNET, עלה לכותרות מחסור של כ-18.5 אלף עובדים בתעשיית הייטק. הנתונים התקבלו מתוך דו"ח ההון האנושי, מטעם הרשות לחדשנות. אף על פי שהתרחש גידול של כשמונה אחוזים במשרות שנותרו פנויות בתעשיית ההייטק, בהשוואה לחודש יולי בשנת 2018 – נדמה שאין מספיק עובדים שיאיישו אותם.  ההייטק משפיע על תחומים אחרים במשק, וזולג לתוך תעשיות אחרות. ליכולת לאייש היטב את המשרות השונות יש יתרונות, בין השאר, לאפשר לישראל לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה בתעשייה. על כן, הוצעו שיטות שונות כדי לנסות ולאייש את המשרות הפנויות. לדוגמה, ייבוא עובדים זרים לתעשיית ההייטק. אין בזה דבר רע, ויש שיקראו לכך יוזמה ברוכה. אפשר לראות דוגמאות לכך בעמק הסיליקון, המכיל חברות טכנולוגיות המעסיקות "עובדים זרים", בין השאר ישראלים, סינים, הודים ושלל גוונים אחרים. על כן, אין באמת בעיה בייבוא, אלא שישנה בקשה לחשוב על הטווח הארוך.

 

שכן, הייבוא לא באמת פותר את "בעיית המחסור", אלא מעלים אותה באופן נקודתי. זה כמה שנים שאנשים מדווחים על מחסור באיוש המשרות הפנויות בתעשיית הייטק, תופעה שהתרחבה מעבר לחברות שלא מגייסות עובדים כפי שהיו רוצות. הדבר מקבל ביטוי ברבדים נוספים הקשורים לכלכלת המדינה. בין אם מדובר על ירידה בהשקעות לסטרטאפים חדשים, וכן הלאה. על כן, ישנה הצעה שהמדינה תשנה את סדרי העדיפויות שלה כדי לעזור לתעשייה לשגשג. אם כי, באופן פשוט וקל אפשר להציע שבכירי התעשייה, אלו שמחזיקים בהשפעה הנדרשת כדי להביא שינוי – יזהו את הבעיות השגורות בענף. כמו לדוגמה, ייעול תהליכי הגיוס ומבחני הכניסה. או פשוט שינוי תנאי העבודה כך שיתאימו יותר לעובדים שבאמת רוצים לעבוד בתעשייה.

 

 

להתחיל דרך חדש בגיוס עובדים לתעשיות

לסיכום נוכל להגיד שישנו מחסור מסוים באיוש משרות פנויות, הן בתעשיית ההייטק, הלואו טק והמקצועות החופשיים. פחות אנשים מעוניינים לעבוד במכירות, שירות או ניקיון. גם חברות המעסיקות רתכים ובעלי מלאכה אחרים מגלות שיש תהליכים שהן יכולות לעשות כדי להגביר את קצב איוש המשרות שבאמתחתן. חלק מהחברות הורידו את הכפפות, ונכנסו למלאכה. בין אם זה להבין מה העובד צריך ואיך לספק לו את זה. וחלק מהחברות התחילו לכל הפחות להקשיב לקולות ולרחשים שבסביבתן כדי להבין מה הן יכולות לעשות כדי להביא שינוי באופן גיוס העובדים שלהן.

בתעשיית ההייטק, האתגר באיוש עובדים עלול להיות עקב נטישת מוחות לתעשיות ומדינות אחרות, ועלול להיות עקב מבחני הקבלה השונים, שיכולים להוות משוכה שלא כולם רוצים לעבור.

מצאתם כבר עובדים
רק שבסוף לא אמצא את עצמי כך

 

קטגוריות

תגיות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

הצטרפו להצלחה פגישת יעוץ ללא התחייבות

מלא את הפרטים ונחזור עוד היום






מעל 1600 תכנים העוסקים בעולם העסקים

ייעוץ ארגוני

מצאתם כבר עובדים

מציאת עובדים האם מצאתם כבר עובדים?! איש העסקים מיקי קופל, המנהל את "קופל גרופ" מספר שהוא מציע שכר התחלתי על סך 33-55 שקלים חדשים לשעה,

מרכזיה
ייעוץ ארגוני

האם יש לכם מרכזיה בעסק?

הידעת כמה לקוחות פוטנציאלים עוזבים אותך מרכזיות טלפוניות, זה שנים מאפשרות לבעלי עסק לנתב שיחות למחלקת המכירות, מחלקת הנהלת החשבונות, שירות לקוחות ושלל סקטורים אחרים בעסק

ייעוץ עיסקי

אנו מציעים לכם ליווי מלא ובנוסף ייעוץ עיסקי המוביל ל-100% הצלחה מוכחת בהגדלת המכירות והרווחים שלכם. מטרתנו שתבואו להרוויח יותר מהכסף ומהעסק שלך ותעבדו פחות

ליווי עסקים

אם אתם בעלים של עסק או חברה ואתם רוצים להצליח, להיות הטובים ביותר, לתת שירות טוב יותר ללקוחות שלכם ולהנות מרווחים ואיכות חיים גבוהה אבל

בניית תוכנית עסקית לעסקים קטנים

מדוע למעשה עסק זקוק לתכנית עסקית? מהי בניית תוכנית עסקית לעסקים קטנים? והאם בכלל זה נחוץ בהתחלה או באמצע התהליך. מי שרוצה להקים עסק חדש

ייעוץ עסקי - דורון עמית

בעל עסק!

פגישת יעוץ ללא התחייבות עם דורון

מלא\י את הפרטים ונחזור עוד היום






דילוג לתוכן