מיקור חוץ אאוטסורסינג למה זה כדאי

במאמר זה אני רוצה לסקור אתכם את התופעה ההולכת והמתפתחת והיא "מיקור חוץ" אאוטסורסינג Outsourcing.

ציטוט מויקפדיה מגדיר את המונח "מיקור חוץ" במילים הבאות: "מיקור חוץ הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו."

לשם הבנה בגודל התופעה נעלה מספר עובדות 

א. 44.0% מהפעילות שקרויה מיקור-חוץ, אאוטסורסינג, בתחומי המחשוב (תוכנה) והשירותים הנלווים לעסקות, מתבצעים בהודו. ע"פ דיווח של  "התאחדות החברות ההודיות בתחומי התוכנה והשירותים."

ב. כ-86% מהחברות המדורגות כמצליחות, נעזרו בשירותיהן של חברות תוכן חיצוניות (מיקור חוץ)

ג. ב-2017 הועסקו בישראל כ-303 אלף עובדים בענף ההייטק והם היוו פחות מ-8% מסך העובדים במשק; מספר מיקור החוץ  הגיע לכ-38.3 אלף

ד. מספר עובדי מיקור החוץ במשרדי הממשלה עלו בשנים 2011-2012 ב-למעלה מ-60%

ה. בשעה שחברות רבות מפטרות עובדים, חברות אחרות דווקא נהנות: ספקיות מיקור החוץ המדווחות על עלייה של עד 30% בביקושים

ו. כשיש בעיה העובדים שהכי נוח לשחרר הם עובדי מיקור חוץ – הם מאפשרים לחברות גמישות מקסימלית.

ז. בסך הכול הכללי עם בוחנים את מהלך 2 העשורים האחרונים אנו מוצאים כי אחוז מיקור החוץ עלה במאות אחוזים בארץ ובעולם וזו בלבד גם בגלל המדינות המתפתחות במזרח, באסיה, דרום אמריקה ומזרח אירופה.

מי הם המשתמשים במיקור חוץ 

באופן קבוע אנו מודעים ל-3 ענפי מיקור החוץ שאנו משתמשים היום 1) ייעוץ עסקי  2) רואה חשבון 3)עורכי דין. 

נהוג לחשוב כי רק ענף ההייטק כולל ה סייבר הוא זה שמשתמש במיקור חוץ שהרי שכר של עובד הודי אינו דומה כלל ועיקר לשכר של עובד או מתכנת ישראלי, (כאשר משווים את השכר של מהנדס הודי, הנע בין 400 ל-800 דולר לחודש, לשכר מהנדס במדינה מערבית, מובן מדובר בחיסכון ענק. שכרם של מתכנתים שלא מהנדסים הוא פחות מזה. החיסכון הרב ביותר מושג על ידי החברות הפועלות בהודו ישירות ולא באמצעות קבלני משנה הודיים (אופן עבודה זה אינו מתאים לכל פעילות ולכל חברה).היום בטכנולוגיה הקיימת אתם יכולים למצוא חברות בנקל באמצעות מנוע החיפוש של גוגל ולא להיתקע עם מתווך שיסחט כסף מיותר מכם.

אך הגידול בתחום מתפרש על הרבה מאד תחומים תעסוקתיים שהיו פעם נחלת החברה עצמה כאשר העובדים היו עובדי החברה וכל עלות תעסוקתם שולמה מהחברה.

היום משתמשים בישראל במיקור חוץ במקצועות כמו: מהנדסי תוכנה, גרפיקאים, מעצבים, טלפני טלמרקטינג, שירות לקוחות טלפוני, פרסום, בניית אתרים, קידום אתרים אורגני או PPC (לדוגמא חברות ישראליות הגובות עבור קידום האתר בממוצע מ-1500 ₪ ועד בכלל אז חברות מיקור חוץ מחוץ לארצנו גובות עד מקסימום 500 ₪) לא רק במקצועות ה"נקיות" אנו מוצאים את השירות גם בתעשייה אנו יכולים למצוא ליין רחב מאד של מוצרים תעשייתיים כמו ייצור תבניות לתעשיית, המתכת, הפלסטיק, נירוסטה, זהב וכ"ד מתבצע בשיטה זאת בעיקר במזרח. תעשיית האופנה משתמשת במיקור חוץ בעיקר בארצות הנחשלות ויאטנם סינגפור ואפילו כאן לידינו בירדן.

למעשה גם מה שאנו קוראים לו "עובדי קבלן" הוא מילה מכובסת של "מיקור חוץ" בישראל יש חברות של שירותי מיקור חוץ המעסיקים עשרות אלפי עובדים (נכון שהמגמה של ארגוני העובדים היא להפחית את מה שנקרא "עובדי הקבלן" אבל קריאה זאת קריאה ורצון הוא רצון עדיין  השימוש בעובדי קבלן הוא משמעותי ביותר במדינת ישראל בדיוק כפי שקורה בעשורים האחרונים בעולם כולו, למעשה העולם מתחלק בין מדינות הצורכות שירותים לבין מדינות בעיקר מדינות במזרח, מזרח אירופה אסיה ואפריקה המספקות שירותים במחירים מצחיקים יחסית למערב.

ראו איך חברה גדולה מנסה לשנות הרגלי קהל מדהים

האם צריך לשלם מס או לא

הסיבות שאנו מעדיפים מיקור חוץ 

רקע 

בעשורים האחרונים התחוללה מהפכה בתנאי העסקת העובדים בארץ ובעולם, זה כבר לא הפועל או העובד הפשוט אשר מקבל את משכורתו, בגדי עבודה, טיול פעם בשנה, סירים ומחבתות לחגים, וחופשה והבראה באחד מהמתקנים של ההסתדרות בזיכרון יעקב או מקום אחר.

העובד העכשווי הוא עובד יותר משכיל, החי ברמת חיים גבוהה יותר, חשוף לגירויים כמו טכנולוגיה, רכבים חדשים, חינוך לילדים, ורמת חיים כפי שנהוגה היום עם פתיחות ושוויון לכל עובד וכתוצאה מכך חוקקו חוקים סוציאליים הרבה יותר ליברלים (כמו חופשת לידה לאישה או לבעל) עובדים נהנים מרכבים צמודים, מסלולר חופשי, מתנאים מועדפים בחברות הגדולות כאשר כל זה מגולם בעלות למעביד שקפצה באחוזים רבים וחישוב השכר (עלות מעביד) כבר כוללת הרבה יותר פרמטרים המייקרים משמעותית את שכרו של העובד.

באקלים תחרותי "בלתי נסבל" כאשר עסקים וחברות קטנות כגדולות נאלצים להתמודד בתחרות הורסת המתבטאת בעיקר במחיר המוצר או השירות נאלצים העסקים "לחתוך" בצד השני קרי "ההוצאות" הגולמיות והתפעוליות.

ברוב העסקים הוצאות השכר הם קריטיות בהבדל בין רווח, הוצאות לאיזון או להפסד, והלוואי בניהול נכון גם לרווח חשבונאי ותזרימי. יש לשקול להעסיק עובדים במיקור חוץ על מנת להקטין את עלויות הייצור או השירות לדוגמא אם שכר של מהנדס תוכנה בהודו אשר למד בדיוק מה שלמד מהנדס תוכנה בישראל הוא הנתון הבא:" 100 הודים בשכר של 4 ישראלים" אזי ניתן להבין עד כמה זה נכון לעבוד בשיטה זאת "שיטה אשר משאירה את היצרן הישראלי בשוק בו הוא עוסק"

  1. מיקור חוץ הוא זול (משמעותית) אין אני מתכוון למיקור חוץ הנקרא "עובדי קבלן" שהרי כאן אם העובד היה מועסק ע"י העסק או החברה הוא היה משלם את מחיר העובד (כאילו הוא עובד של העסק/חברה בתוספת עמלה לקבלן) כאשר העסק מעסיק עובד באאוטסורסינג בעיקר בחו"ל, אבל גם מהארץ כנגד חשבונית מס ההפרש הוא עצום כי, העסק לא משלם את כל הסוציאליות של העובד, הרכב, הסלולר, השולחן והקפה במשרד וכמובן את כל ההטבות מסביב "וזה הרבה כסף".
  1. כאשר קונים באאוטסורסינג אזי מקבלים חשבונית מס כאשר ההוצאה כולה מוכרת, המע"מ מקוזז והן מערכת של עובד ומעביד. המלצה: יש להחתים עובד חוץ על חוזה והסכם ייעודי המגדיר גם כי אין מערכת יחסי עובד מעביד אם נותן השירות.
  1. הרבה יותר קל לתת הוראות ברורות לנותן השירות ולקבל עבודה מוגמרת כאשר במידה ולא עמד בדרישות העסק אזי הוא מתקן על חשבונו ולא נוצרת עלות נוספת לעסק.
  1. זמינות: הודו עתירה בתחום מיקור החוץ (גם שאר המדינות שהזכרתי קודם) כל שנה מצטרפים לתעשייה זאת עשרות אלפים של עובדים, צריך לזכור גם שאם הזמן והעבודות הזורמות אל מדינה זאת מכל רחבי העולם הופכים אותם ליותר מנוסים, יותר מקצועיים, יותר חשופים למידע לפתרון בעיות ותקלות וניתן ליצור קשר עבודה טוב ועקיף.
  1. עלות לא מבוטלת היא הכשרת עובד, כאשר אנו קונים את השירות הזה בדרך זאת אזי אנו חוסכים את עלות ההכשרה שגם היא יכולה להגיע לכמה עשרות אלפי שקלים שזו הוצאה לא קטנה בפרט לחברות ועסקים מתפתחים.

מה הסכנות במיקור חוץ  

אומרים "אין סיכוי בלי סיכון" אני יכול להבין את אותם המתנגדים לגישה זאת בסיבות ש: אתה מוציא מידע החוצה, (תוכנות הריגול היום מגיעות לאן שהם רוצות, אפשר לחלק את הפרויקטים ולא להסתפק בספק אחד (יש אלפים)) מזהירים אותנו שייקחו לנו את הכספים וייעלמו, יש היום הרבה מאד מוסדות מוכרים ע"י הממשלות אשר מהם ניתן לקבל מידע על כל ספק שתפנו אליו. המדינות המתפתחות שהבינו שכוח האדם שלהם הוא האוצר שלהם שולטות היום ביד רמה מול היצואנים של השירותים המדוברים (למשל פעם בסין קמו הרבה מאד חברות פיקטיביות) הממשלה שבסך הכול היא קומוניסטית הפעילה רגולציה הפועלת נגד חברות FACK והפיקוח שם מהודק בכל מה שקשור לייצוא מסין) כנ"ל לגבי שאר הארצות שהזכרנו כאן.

העסקים החכמים שמתוכנו היודעים לזהות היום כבר מהלכים עתידיים וכאן כדאי להיעזר בייעוץ עסקי חיצוני מבינים שאין ברירה, היום ובעתיד הנראה לעיין לא יהיה מנוס משימוש במיקור חוץ, כאשר אפריקה תתפתח בתחום זה והיא בדרך לשם, כאשר מזרח אירופה תתפתח בכוון ודרום אמריקה אזי יובן מעל לכל צל של ספק בעולם שהמעבר למיקור חוץ הוא חובה לא רצון.

עסקים קטנים כגדולים וגם כאלה שהם עובדים שכירים הרוצים להתקיים לאורך השנים צריכים ללמוד את המהלך ולהפוך הם עצמם מעובדים שכירים לנותני שירותים בשיטת אאוטסורסינג.

אנו חייבים לראות את הנולד, אם נסתכל אחורה ונראה את המחיר הכבד ששילמו בעלי עסקים וחברות שלא ראו נכונה את העתיד העסקי והתרסקו למעלה מ45 אלף עסקים מדווחים כל שנה אזי נבין שאנו חייבים לעסק שלנו לראות את הנולד עכשיו ולהתארגן בהתאם.

רוצים לדעת יותר היכנסו לבלוג שלנו

רוצים ללמוד יותר על איך וכיצד מלאו טופס ונחזור עליכם

אם גיליתם טעות בכתיבה אנה חזרו אלינו