הלוואות לעסקים, תעשייה חדשה בתחום הלוואות לעסקים. האם באמת אתם צריכים הלוואה לעסק שלך, או ששוב אתה לוקח הלוואה בשביל להחליף הלוואה קודמת.
הנה נולד לו עסק חדש בישראל "סרסורים" "מתווכים" כאלה שהבינו שעסקים רבים נמצאים במצוקה וזה הזמן לעשות את הקופה" והכול בחסות המדינה למרות שהמדינה התכוונה ל(א) ואילו ה"סרסורים" ובעלי העסקים מתכוונים ל(ב).
אז מה היא התעשייה הרווחית שהרבה גופים עסקיים ופרטיים נרתמו לעזור לקידומה?
הלוואות עד 500.000 ₪ (ויותר) לעסקים קטנים בערבות המדינה.
אז כאשר מדובר על הלוואה בערבות המדינה, מה למעשה המטרה של המדינה? המדינה מוכנה לערוב להלוואות שיתנו בנקים מסחריים שהיא תבחר לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים כאשר 2/3 ממנה תהיה בערבות המדינה. הרעיון הוא לתת מינוף לעסקים קטנים הן כאלה שדורשים זאת להון חוזר והן כאלה שדורשים זאת לפיתוח עסקיהם. את הבדיקות לקבלת המימון הנכסף הטילו על הבנקים שנבחרו ע"י הממשלה והם אלה שמחליטים למי לתת את ההלוואה ולמי לסרב להלוואה.
ושאף אחד מדורשי "המציאה" החדשה לא יחשוב שבזה שאיזה "מתווך" טיפל להם בארגון הניירת להלוואה המדינה או הבנקים לא יודעים שאחוז גבוהה מהלווים מתכוונים לקחת את הכסף בכדי לכסות חובות קודמים, להמשיך את ניהול העסק הכושל ועוד שנה שנתיים להישאר שוב עם היד פשוטה קדימה. המדינה יודעת זאת אבל יש ה מחויבות ציבורית לבוא ולטעון כי היא עושה למען עסקים קטנים ובינוניים ולא רק מוחקת חובות לקיבוצים, מפעלים גדולים וטייקונים למיניהם. והממשלה יודעת שחלק מהכסף ירד לטמיון והיא תצטרך לשלם אותו בסופו של דבר,(לא היא תשלם אותו-הציבור ישלם אותו) "זוכרים את מפולת המניות בעשורים הקודמים? מי שילם? הממשלה? וכיצד הממשלה שילמה? מכספינו, כספי משלם המיסים. בסופו של יום כול התרגילים איך שלא תפרוס אותם מגיעים אלינו הציבור הרחב. אני אישית יכול לספר סיפור מיני רבים על חברה עם מחזור גדול שהייתה ממש לפני קריסה, שהיא בעצמה הכריזה כי מצבה לא טוב אבל הצליחה ע"י סרסור מומחה לקבל 6 מיליון שקל בהלוואה בערבות מדינה ואחרי 6 חודשים קרסה והשאירה את המדינה עם חוב של 4 מיליון ₪.
ומי באמת גוזר את הקופון. "הסרסור" "המתווך" "הבנק שזכה במכרז" ואולי חלק קטן מהעסקים אשר באמת התנהלו נכון ואת הכסף שלוו ידעו עם ניהול נכון לנווט אותו נכון וכך מינפו את העסק שלהם לטובתם. לעומת עסקים אשר לקחו את הכספים, הזרימו לחשבונות העסק או החשבונות הפרטיים, כיסו חובות לוחצים (שוק אפור, הלוואות חוץ בנקאיות, הלוואות לכרטיסי אשראי בריבית נשך) המשיכו להתנהל ברשלנות שהרי עכשיו קצת רגוע העסק קיבל חמצן לתקופת זמן. וחזרו חזרה להלוואות למימון תזרים המזומנים או ההפסדים.
אין לי להלין על לקיחת הלוואה בערבות המדינה. אבל יחד עם לקיחת ההלוואה מוטב שעסק ייקח לעצמו גם מלווה עסקי (לא את הרואה חשבון של העסק) על מנת לעשות מסכום ההלוואה כפול ומכופל בדרך עסקית.
דורון עמית
