ללא מאזן לא ניתן לנהל עסק

האם באמת המאזן החשבונאי של העסק/החברה אכן משקף את פעילות החברה?

ראשית בוא נבין מה אנו צריכים לדרוש כעסק או כחברה מהנהלת החשבונות שלנו במקרה של עסק הפועל כ"עוסק מורשה" או לרואה החשבון כחברה בע"מ

להל"ן:
1. הכנסת כל החומר החשבונאי שמתקבל מהעסק או מהחברה עד לתאריך תשלום המע"מ
2. הדפסת דוח רווח והפסד לעוסקים מורשים מייד אחרי כל תשלום מע"מ
3. הדפסת דוח רווח והפסד כל אחרי תשלום מע"מ מי שמחויב לדיווח מע"מ פעם בחודש ומי שמחויב לדיווח פעם בחודשיים.
4. לחברות בע"מ יש לדרוש גם מאזן מלא אחת לרבעון. מאזן מלא חשוב לחברה מאחר והוא מרכז את כל הנתונים החשבונאים של החברה והבעלים יכולים לדעת באיזה מצב בדיוק החברה שלהם נמצאת גם מבחינה חשבונאית רווח מינוס הפסד וגם פרמטרים חשובים אחרים כמו תנועת כספים (הווה אומר מבט תזרימי) מאזנים אלה הם לא מאזנים מלאים משקפים מאחר ונושא המלאי לא נכלל בדוחות אלה אלא אם הם מחויבים או נדרשים ע"י הבעלים. דו"ח הכולל נתוני מלאי חייב להיספר כל רבעון.
5. ישנם עסקים שהמלאי אצלם הוא אקוטי מאחר והרווחים החשבונאים נמצאים בתוך המלאי ולא בבנקים ולכן חשוב להם שבמאזן המלא יופיעו גם נתוני המלאי, ישנם עסקים העובדים עם תוכנות ייעודיות כאשר כניסת סחורה למחסני החברה נרשמת תחת מקט"ים קבועים וכך גם המכירה מה שמאפשר לשכלל מאי בלחיצת כפתור ואז הספירה הפיזית נעשית פעם בשנה בחברות פרטיות.

קראו עוד

איך מחברים עסקים סינרגטים בעולם העסקי

מה זה יועץ עסקי נכון

למה המאזן הוא כלי עזר למנהל.

עסקים או חברות העובדים בשקיפות מלאה מול מערכת הנהלת החשבונות של העסק/החברה מאפשרים לסמנכ"ל הכספים של החברה ובאם אין כזה למנכ"ל החברה להיות עם יד על הדופק בכל מה שקשור במערך החשבונאי שלו.

למאזן יש את היכולת לפרוס לנו את כל התמונה של העסק ברמה העסקית, בהתחייבויות השוטפות, באלה החייבים לחברה כספים, במשיכה של הבעלים "חו"ז בעלים, (פרמטר שמס ההכנסה בשנים האחרונות החמיר עם העסקים אשר משכו כסף מהחברה שלא בדרך מקובלת כמו משכורות או דיווידנדים) ברמת החובות וההתחייבויות לנותני המימון, המוסדות, העובדים וכ"ד.

מאזן מאפשר לקבל החלטות כאלה ואחרות בחברה מתוך נתוני החברה על השקעות נוספות בחברה, הגדלת רצפת המכירה וגמישות בהחלטות אמפיריות להתקדמות של החברה במגזר העסקי שלה או לצאת מתחום הסקטור שלה ולהרחיב בתחומים סינרגטיים כפי שמחייב אותנו השוק בכל תחום אפשרי, בקמעונאות, בין בעלי המקצוע החופשיים ובכלל בצינור החיים של החברה או העסק.

האם אנו פועלים לפי המאזן או האם אנו דורשים את המאזן ומבינים אותו?

לצערי לא! מרבית העסקים (לא גורף) לא מצליחים להבין את בליל הנתונים הכתובים במאזן, ישנם עסקים אשר מתוודעים למאזן רק שלושה או ארבעה חודשים לאחר סוף השנה בה קורה מנהל החשבונות לבעלי העסק לשלוח שיקים לתשלום מס ההכנסה, ההשלמה לביטוח הלאומי, המקדמות שנדרש לשנה הבאה וכמובן דורש ובצדק את גמ"ח שכר טרחתו.

עסקים שכך ההתנהלות שלהם מתנהלת הם עסקים גרועים "טרתי משמע" והם פועלים בתוך חשיכה מוחלטת, בלי תכנון מוקדם ונכון, ללא הכנה וניהול נכון, תוך כדי הפתעה בסוף שנה ולא מתוך תכנון מוקדם, ובסופו של יום עסקים כאלה נלחמים יום יום על החיות שלהם כי הם בעצמם לא יודעים מה קורה בעסק שלהם, יש כאלה שאומרים "אני יודע בדיוק מה קורה בעסק שלי הכול בראש שלי או של המזכירה שלי" וזאת אמירה לא אחראית ומסוכנת בעצם אמרה.

בדרך כלל בעלי עסקים מצפים כי רואה החשבון או הנהלת החשבונות תעיר אותם מתרדמתם ומאופן הניהול הכושל שלהם, אבל זה ברוב המקרים לא קורה גם בגלל שהנהלת החשבונות או רואה החשבון ההתמחות שלו היא בהעברת החומרים המתקבלים מהעסק והתאמתם ע"פ חוק לשלטונות המס.

לעוסקים ובעלי חברות יש את החשיבה המוטעית כי רואי חשבון או הנהלת חשבונות הם יועצים עסקיים וזאת טעות קולוסלית הנמצאת במוחם של עוסקים או בעלי חברות (לא גורף)

האם המאזן באמת משקף את מצב העסק ההתחייבויות שלו או הזכאים שלו:

כאשר אנו מסתכלים על מאזן אנו רוצים לראות את כל הפרמטרים של העסק (היסודות שלו) הווה אומר אנו רוצים לראות את ההון העצמי, הרווח השנתי, רמת ההתחייבויות שלו, אלה שחייבים לו, הרכוש השוטף שלו, ההלוואות וההתחייבויות הכספיות שלו ובכלל לדעת את מצב החברה ראשית לעצמינו לצורך החלטות ניהוליות או שאנו רוצים להכניס משקיע/שותף או למכור.

ועוד דבר לגבי מאזן חשבונאי לחברות גדולות

חשבונאות אמורה להציג את מצב העסקים, היא מתרגמת את הפעילות העסקית בשטח למספרים! בדוחות: למאזן (נכסים והתחייבויות) ולדוח רווח והפסד (הכנסות והוצאות). לחשבונאות לא אמורה להיות השפעה על מהלכים עסקיים או על מצב העסקים, החשבונאות היא שפה שמקלה על הבנת עסקים ומספק יכולת השוואה (לנתונים בשנים קודמות והשוואה לחברות אחרות). אלא שבשנים האחרונות היא משנה פנים

חברות (בעיקר חברות הנסחרות בבורסה) מפוקסות בעמידה ביעדים חשבונאיים וכלכליים הווה אומר רווח, תשואה להון ועוד מספר פרמטרים, וברגע שזה הפוקוס, הן עלולות להעדיף את ההצגה החשבונאית על פני המהות. כמו למשל מנהלים בוחרים איזה חברות לרכוש לא רק לפי מה שמתאים לעסק, אלא לפי מה שיתאים לדוחות הכספיים, ואז עסקאות לא נסגרות כי החברות יסבלו מהפסדים בטווח הקצר, למרות שמדובר בעסקה טובה. כלומר, מכלי שהיה אמור לעזור לעסקים, הפכה החשבונאות לגורם החלטה בעל משקל בעולם העסקים, כזה שיכול להביא לסגירת עסקה, או לביטולה.

ניקח פרמטר בסיסי בהערכת שווי של חברה: זה מה שעלול לקרות בחברות נסחרות כתוצאה מיישום של תקן חשבונאי שמתייחס לנושא של חכירות (16 IFRS). התקן הזה הוא "גורם" לחברות להפסיד רק בגלל שינוי מתודי בהתייחסות לשכירה של נכסים.

לדוגמא: עד היום כשחברה שכרה נכס היא רשמה בדוחות הכספיים הוצאות שכירות. אם נאמר שהשכרת הנכס היא ל-10 שנים, אז כל שנה החברה הייתה מחויבת לרשום את הוצאות השכירות. אבל עכשיו שכירת הנכס היא כבר מחויבות עתידית. שהחברה שוכרת את הנכס היא מקבלת על עצמה מחויבות לשכור אותו על פני מספר שנים, ולכן התקינה החשבונאית החדשה קובעת שיש כאן התחייבות עתידית (שצריך להעריך אותה גם לפי שיעורי היוון), ומנגד נוצר נכס – שימוש במושכר.

ההתחייבות החדשה שנוצרה במאזן בעקבות התקינה הזו לא בהכרח שקולה לנכס שנוצר, וההפרש נזקף להון העצמי. אז זו ההשלכה על המאזן, ויש גם השלכה על דוח הרווח והפסד: בעבר נרשמה הוצאה על שכר דירה, ובזה תם העניין. עכשיו יש פחת על הנכס שנוצר (נכס "השימוש במושכר"), וכן הוצאות מימון שמבטאות את הריבית על ההתחייבות שנוצרה בגין הנכס. ואז עולה השאלה מה גדול ממה – השכירות שהייתה בעבר, או הפחת והוצאות המימון? בפועל, ברוב המקרים ההוצאות השוטפות (פחת ומימון) בטווח השנים הקרובות עולות על השכירות, וכתוצאה מכך הרווח ירד!ובדרך, יש שינויים נוספים: בעוד שהרווח בשורה התחתונה ירד, שימו לב מה קורה לרווח התפעולי, הוא דווקא יעלה. הרווח התפעולי לא יכלול עתה הוצאות שכירות, וכן יכלול הוצאות פחת, שהן בפועל ברוב המקרים נמוכות מהשכירות. כמו כן, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת יהיה טוב משמעותית משהיה בעבר, מכיוון שאין הוצאות שכירות, והפחת הוא לא תזרימי.

כך גם לגבי רווח ה-EBITDA (רווח לפני מימון, מסים, פחת והפחתות). בעבר הנתון הזה כלל את הוצאות השכירות, ועכשיו לא, כשגם הפחת לא בפנים

זאת היא אחת מהסיבות שבחברות ציבוריות בו עסקנו בפרק זה החשיבות בדוחות תקניים היא ראשונה במעלה,

לסיכום:

מאזן הוא חלק חשוב מאד בניהול עסקים, רבים הם בעלי העסקים שסומכים על רואה החשבון שלהם או על הנהלת החשבונות שלהם וכל מילה או דרישה שיוציאו מפיהם כלפי הלקוחות שלהם רק מפחד הלקוחות "שלא יהיה יותר גרוע" אנו כיועצים עסקיים מוציאים את עצמנו במלחמה מתמדת עם הנהלות חשבונות ורואי חשבון אשר לא נכנסים לצרכים של העסקים בפועל ומתנהלים כאילו העסק הוא חברה בורסאית המתנהלת לפי הספר ולא חברה או עסק אשר נלחם על חייו והניהול הקובע הוא מה שניתן ע"י יועץ עסקי החי את העסק בתוכו.

כמעט בכל חברה או עסק שאנו נכנסים אין קורלציה בין האינטרס של רואה החשבון לבין האינטרס של העסק הרוצה לגדול, להתקיים ולהתפתח ולהעביר משאבים לפיתוח או השרידות העסקית.

לקריאת מאמרים והמלצות נוספות הקישו בקישור

אם גיליתם טעות בכתיבה אנה חזרו אלינו