כולם רצים להייטק, למה?

כולם רצים להייטק

כולם רוצים להגיע להייטק – או לחופש כלכלי אמיתי?

 

מה ההבדל בין עבודה בהייטק לבין חופש כלכלי ואישי אמיתי? יש אנשים שמחפשים לעבוד בהייטק עקב "בועה של יוקרה", שיכולה לתת להם רושם של ביטחון, יוקרה וכבוד. בעוד שאם הם יתסכלו על עצמם באמת, הם יראו שיש להם יכולת להתחבר לאיכויות האלה גם כדרך הכיוון הקרייריסטי האמיתי שלהם – מבלי ללכת רחוק, ומבלי לקבל בחירות "רחוקות מעצמם", כדי להתקרב "לגן העדן הנכסף". "גן עדן זה פה", וכתבה זו תדגים זאת.

 

בועת היוקרה של האקסקלוסיביות  – ההתחלה (ניסוי חשיבה)

אנחנו חושבים שהכל התחיל עם האוניברסיטאיות. בעבר (הרחוק יחסית), תואר מאוניברסיטה הקנה לך עתיד. אוקי, לא באמת. אבל הוא הקנה לך כרטיס כניסה למקום עבודה. אנחנו חושבים שזה החל לאחר המהפכה התעשייתית. תחילת "מהפיכת הידע". ראשית, היית צריך להגיע עם הסמכה, או אישור מסוים – שיש לך את הכישורים הנחוצים כדי לעבוד בעבודה מסוימת. כבר לא היית צריך ללחוץ על כפתור, לחבר בורג, או לעשות עבודה "פשוטה", שקל ללמוד אותה תוך כדי הכשרה קצרה או מתוך התבוננות. מדובר היה בתפקידים שהיה ממש צריך להכשיר אנשים כדי שיבינו איך לעשות אותם. ומתוך כך, על בית העסק היה להשקיע משאבים כדי לוודא שאנשים ידעו לעשות את התפקיד המוצע להם.

הערך של תעודה אקסקלוסיבית

תואר מאוניברסיטה פתר את זה עבור המעסיקים. לפתע הייתה להם אפשרות לשמוע מצד שלישי, שהעובד הפוטנציאלי לפניהם אכן למד כישורים, והצד השלישי ערב עבורם לפחות במידת מה. לאור כך שאותו עובד פוטנציאלי השלים הכשרות וצבר מצבור ציונים מספק כדי לקבל את התעודה. ובכך החלו מרוצת הזהב לעבר מוסדות הלימוד, דרכם ניתן היה לרכוש "עתיד", או קריירה. והיה בכך הרבה ערך, לפחות בהתחלה. שכן, מי שהחזיק "בתעודה הנכספת", החזיק בכרטיס הכניסה לקריירות מאוד מסוימות. משרות, שבתחילת עידן הידע (הכוונה לשלב בו עולם התעסוקה החל לשלב יותר משרות המסתמכות על ידע מאשר על פעילות פיזית), נחשבו אולי לאיכותיות או יוקרתיות יותר. בין אם מדובר על עריכת דין, רפואה או בשלב מסוים – אפילו מחשבים.

אם נרצה לקחת אנקדוטה מסוימת לתחילת עידן המידע, נוכל לספר תאורטית על אנשים שיצא להם לראיין עובדים פוטנציאליים לכל מיני תפקידים. והם מספרים על ראיונות במסגרתם תשאלו את המרואיינים על המיומנות והניסיון שלהם עם תוכנות OFFICE.  המעסיקים הפוטנציאליים אמנם תשאלו ובדקו, אך לא תמיד הייתה להם אפשרות לדעת אם המועמדים לתפקיד אכן מבינים ויכולים להדגים את מיומנותם.  לא אם הם לא שאלו שאלות מאוד נקודתיות וקונקרטיות שעצם המענה עליהן הוא הדגמה של מיומנות והבנה בחומר.  ובכך ניתן להבין, שיש משהו בהסמכה, הכשרה "ותעודה" כדי לשחרר כל צל של ספק.

היווצרות הילה פסיכולוגית  סביב תעודות ומקצועות

ובכך אנו יכולים להבין מה למעשה יכל היה לתרום ואפילו להוביל למרוצת הזהב (gold rush) לעבר האוניברסיטאיות ומוסדות הלימוד. הרצון להתקבל לקריירה מסוימת הדורשת כישורי מידע מסוימים. ומתוך כך, ניתן להניח שהתפתחה יוקרה עבור מקצועות מסוימים. לא רק שהם נחשבו "חדשים" יותר, הם נחשבו מכלכלים יותר. מה גם, שרף הכניסה אליהם היה גבוה יותר (לימודים גבוהים), ולא כולם יכלו לממן ולאפשר אותם באותה הקלות. היו כאלו שהתבקשו לעבוד במידה רבה יותר כדי לממן את לימודיהם. ובכך, החלה להיווצר הילה מסוימת סביב מקצועות מסוימים. וסביר להניח, שלפחות חלקה מונח ביצרים הישרדותיים, תרבותיים וחברתיים. למעשה, נוכל להגדיל ולומר שגם הרבדים התרבותיים והחברתיים, מונעי הישרדות בשורשם.

חיפוש ביטחון ממקור תעסוקה חיצוני

שכן, אם אנחנו מקבלים את "התכתיב העליון" של החברה, שישנם משרות שהן יותר "קדושות" או שוות ממשרות אחרות, סביר להניח שאנחנו עושים זאת מתוך רצון להרגיש בטוחים ואהובים. ועצם הדחף לעשות זאת, הוא סממן לחוסר ביטחון. וחוסר ביטחון, הוא סממן (על פי פרשנות שלנו המתבססת על מידעים מתוך זרם בפסיכולוגיה הנקרא "תיאוריית ההיקשרות" attachment theory)  להיעדר מודל פנימי של ביטחון. כלומר, אנשים לא מרגישים בטוחים בתוך עצמם, כי בתור ילדים, הם לא למדו ביטחון במשפחתם. על כן, אין להם ידיעה איך להיות בטוחים. וכתוצאה מכך, הם מאמצים מודלים חיצוניים (על חשבון אלו הפנימיים, החסרים להם) כדי להרגיש ביטחון. אם החברה אומרת שזה בטוח לעבוד במקצועות מסוימים, וללמוד תחומים מסוימים – זה יכול לעורר תחושת ביטחון אצל אנשים שמחפשים אותה.  ובכך, מרוצת הזהב נשענה על הרצון להרגיש ביטחון מסוים. ייתכן שכל "גרידיות" או חמדנות לשמה היא רק ניסיון למלא פער מסוים בביטחון הפנימי שלנו כבני אדם בעולם הזה.

סיבות אפשריות למרוצת הזהב להייטק

במעבר חד יחסית לעולם ההייטק, אנחנו יכולים לראות שעומדים לזכותו מספר מאפיינים, שיכולים להוביל "למרוצת זהב":

  1. שכר גבוה באופן יחסי
  2. תנאי עבודה "טובים" (תלוי השקפה) באופן יחסי
  3. הילה של כבוד בחברה
  4. תנאי כניסה מסוימים (בין אם תעודה או איכות פנימית)

אם נרצה לפרק את הסעיף הראשון שרשמנו, "שכר גבוה באופן יחסי", נוכל לראות שזה כשלעצמו יכול לספק מספר הטבות: ביטחון כלכלי, "הילה של כבוד" ("עשיתי את זה", "אמא תהיה גאה", "אני מסודר לחיים" – ושלל אמרות או השקפות שונות הקשורות להרגשת ביטחון במערכות יחסים ובחברה). מעבר לכך, יש אנשים שפשוט רוצים לחיות רמת חיים מסוימת. בין אם זה כדי לממן את שלל הנאות החיים ובין אם זה כדי לתמוך בקהילה ובמקורבים שלהם. ויש הרבה ערך בהכנסת סכומים גבוהים של כסף, בהשוואה לעלויות מחיה בזמן נתון. זה כשלעצמו יכול להוות סיבה מספקת לבחור בהייטק על פני תחומי מקצוע אחרים, כאשר המטרה היא:

  1. להרגיש ביטחון (עקב הישג כלכלי)
  2. להכניס סכום כסף (מתוך מטרה או העדפה מסוימת)

אנשים שלא מחפשים להרגיש ביטחון בהתבסס על גורמים חיצוניים (כסף וסטאטוס) ולא מתעדפים הכנסה על סכום כסף גבוה על סמך ערכים אחרים בחייהם, לא בהכרח יימשכו להייטק כתחום עניין. אלא אם כן הם כמובן נהנים לעבוד בסביבה טכנולוגית מבחינה ערכית, אומנותית ושלל אספקטים שיתרמו למשיכתם לתחום.

לבסוף, נותר לנו לסקור את תנאי העבודה ותנאי הכניסה. תנאי העבודה יכולים להתאים למי שנהנה ממה שהם כוללים: משרה גלובלית (אלא אם כן יש אפשרות לחצאי משרה), עבודה מול מחשב, סביבת קוד, טכנולוגיה וכן הלאה. כמו גם חטיפים, הטבות,  קפיטריות ושלל מטעמים שיכולים לבוא עם המשרה. יש שיגידו שעצם ההילה של הייטקיסט "שנמצא על חוד החנית" ו-"סולל את הדרך" מבחינה טכנולוגית כבר נחשבת כהטבה. וזה אכן חלק "מההילה" שדיברנו עליה קודם. אך כמובן, אם בכל משרה היו מרוויחים סכומים גבוהים של כסף, היה צריך לעמוד בתנאים מסוימים כדי להיכנס וכל אחד היה יכול לעבוד בה לא משנה באיזה מקום הוא נמצא בחיים – יכול להיות שההילה לא הייתה מחזיקה מעמד. בייחוד אם היא רק השלכה של פנטזיה פנימית. משקפיים אופטיות מעוותות על המציאות, לכאורה. הילות שכאלה לא שורדות כשכולם משתתפים באשליה ואף אחד לא נשאר בחוץ. ניתן לנסות זאת כניסוי מחשבה: אם כולם היו עובדים בהייטק, האם ההייטק עדיין היה נחשב כמקום עבודה מבוקש?

גם מקומות עבודה בתחומים אחרים מציעים יותר

ובכן, אנחנו לא רחוקים מהאמת. לפי בדיקה של כלכליסט בכתבה שעלתה ב-ינואר 2022, 1 מתוך 9 אנשים עובדים בהייטק. לפי הכתוב, סביר שהמספר יירד ככל שיותר אנשים יחזרו למעגל התעסוקה. שכן, ככל שיש יותר מובטלים, מספר העובדים נטו מהווה דגימה קטנה יותר. ורבים מהעובדים שחוזרים למעגל התעסוקה לא חוזר להייטק. כך או כך, יש שיגידו שלאחר עידן הקורונה, מעסיקים החלו לשלם יותר ולהעלות את תנאי התעסוקה לעובדים. אם הדבר נכון, הרי שזה יכול לצמצם משמעותית את ההילה שהושלכה על תחום ההייטק.

הילה שכזאת יכולה לשרוד כאמור, רק אם יש אנשים "שנשארים בחוץ". כמו ילד קטן שנשאר מחוץ לחנות גלידה ומסתכל על ילדים אחרים נהנים מהגלידה האהובה עליו. אם היו מכניסים אותו לחנות ונותנים לו גלידה, הוא היה רואה שהוא לא "בחוץ", ולכן לא מרגיש שחסר לו "להיות בפנים". הרצון להיות בפנים, להרגיש שייך (קרי, בטוח ואהוב, מוגן ונראה, מטופח וקיים) יכול לגרום לאנשים לבחור בנתיבים שלא בהכרח שייכים להם, לא משרתים אותם. רק כי חסר להם משהו. והם חושבים שהם ימצאו אותו "שם", ולא "כאן".

לבחור קריירה מתוך מניעים פנימיים ב-אמת

ועם זאת, אם אנשים באמת מקבלים תנאי תעסוקה גבוהים יותר, יכול להיות שה-"שם" שלהם מתקרב יותר ל-"כאן". אם נדמיין שכל המשרות מציעות תנאי העסקה "טובים" (לעיני המתבונן) ומשכורות באותה מידה, האם באמת יש "גן עדן חיצוני" ש-"רק מעטי סגולה יכולים להיכנס אליו"? זו שאלה שכל אחד מאיתנו יכול לענות עבור עצמו. הרבה מאיתנו רוצים להרוויח יותר כסף. הרבה מאיתנו רוצים להרוויח יותר כסף כדי שנוכל לפרוש מהעבודה שאנחנו עושים עכשיו. סביר להניח שרובנו, אם לא כולנו – פשוט היינו רוצים לעשות מה שאנחנו באמת רוצים לעשות.

אלא שהדרך לעשות זאת, לא תלויה ב-"ללכת לשם". יש ממש מערכון מ-"רחוב שומשום", המתאר "ילד" (בובה) שהולך מ-"שם", ל-"כאן". וכל פעם הוא רוצה ללכת "לשם", אך הוא תמיד מגיע "לכאן". וכשהוא שואל אנשים הם תמיד אומרים לו ש-"שם" זה במקום האחר, והוא לא מבין למה הוא תמיד מגיע ל-"כאן". באופן דומה, אם אנחנו רוצים להגיע לשם, אנחנו צריכים להפוך את זה ל-כאן. משמע, לקחת אחריות על הגורל שלנו. ליצור לעצמנו את התעסוקה שאנחנו רוצים לעשות. אין זה הגיוני שמה שמניע את המין האנושי זה כסף וביטחון חיצוני. אלו הם צרכים ראשוניים, ילדיים, שמי מאיתנו שעושה את העבודה הרגשית, שלא נאמר הרוחנית, יכול לתת עליהם מענה ולהתקדם לשלב ההתפתחות הבא שלו. זה נקרא בפסיכולוגיה יונגיאנית (Jung) אינדיבידואציה. להפוך להיות האינדיבידואלים שאנחנו. כדרך כך שאנחנו הופכים להיות יותר עצמנו.

לבחור קריירה שב-אמת נכונה לנו (לא רק על בסיס "מרוצת הזהב")

יש לזה המון עומק, אך למיטב הבנתנו זה אומר שאנחנו עושים באמת מה שאנחנו רוצים לעשות. שאנחנו עוקבים אחרי הערכים שלנו. שאנחנו לא סוגרים על עצמנו או מבטלים את עצמנו מתוך מטרה "להרגיש בטוחים", או לברוח מעצמנו במטרה להגיע למקום אחר. כי, לדעתנו, זה לא עוזר לנו להתקדם. השאיפה לחופש כלכלי דרך בריחה למקום אחר, לא תקדם אותנו ליצור חופש כלכלי במקום בו אנחנו עומדים ממש עכשיו. למעשה, יש חכמה ידועה בעולם היזמות והעסקים (אפרופו סטארטאפים) לא להתחייב, ולא להקים עסקים שאנחנו לא רוצים להקים. כי כשזה מתחיל להיות "קשוח", אם אנחנו לא באמת רוצים להיות בזה, אנחנו לא נתמיד. יתרה מכך, כשאנחנו לא רוצים להיות בזה, ואנחנו הורגים את עצמנו בשביל "להמשיך", אנחנו לא מרגישים טוב. ואנחנו צריכים להרגיש טוב כדי להיות יצירתיים. כלומר, כדי ליצור. ומתוך היצירה שלנו, להעשיר את העולם. וכשאנחנו מעשירים את העולם, אנחנו מתוגמלים בכסף.

אז אנחנו רוצים להגיע למצב של אינדיבידואליות יצירתית, שמאפשרת לנו ליצור בחופשיות את מה שאנחנו באמת רוצים. ומתוכה, לעסוק במה שאנחנו באמת רוצים לעסוק. בין אם זה הייטק, תפירה, כתיבה, אומנות, פסיכולוגיה, שאיבת מים או כל תחום אחד מאינספור התחומים האפשריים. לא רק שיש אינספור תחומים קיימים, ישנם תחומים חדשים המומצאים מעת לעת. על ידי אנשים שבאמת מסכימים להתגלות ולתת את המתנה שלהם לעולם, וייתכן שהם פשוט מייצרים לעצמם תפקידים חדשים, כדרך כך.

ליצור את העושר שלנו כאן ועכשיו לא משנה באיזה תחום תעסוקה נבחר

על כן, הדרך לעושר, אושר וביטחון היא לא דרך בריחה למוסכמה החברתית שאנחנו מפרשים כנכונה או מאמינים שקיימת, אלא דרך התבגרות. התפתחות והתפכחות. הפיכה למי ומה שאנחנו באמת. ובחירת מסלול שבאמת שייך והולם אותנו. מתוכו אנחנו יכולים להרגיש טוב וליצור. ומתוך כך, להתמיד ב-אמת ביצירת הקריירה שלנו, לא משנה מה קורה לנו – אנחנו בוחרים להמשיך. כך שמתוך התמידה ויצירה אנחנו מעניקים ערך אמיתי לעולם – והערך הזה יתוגמל. בדרך כזו או אחרת. בין אם כדרך קידום במקום עבודה קיים (שכירות), או קהל עוקבים ברשתות חברתיות, או עסקאות מתגמלות בעולם העסקים או פשוט קארמה טובה.

לסיכום, במקום לחפש את עצמנו "שם בחוץ" בגן עדן "נפרד" "ליודעי דבר", הבה נחפש את עצמנו "בפנים". ונאפשר לעצמנו לפרוח. ולקבל כמו גם לקחת את הבחירות הנכונות לנו ביותר. ובהקשר של כתבה זו – גם בתחום הקריירה. בהצלחה ותודה על קריאתך.

 

קטגוריות

תגיות

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב linkedin
לינקדאין

הצטרפו להצלחה פגישת יעוץ ללא התחייבות

מלא את הפרטים ונחזור עוד היום






מעל 1600 תכנים העוסקים בעולם העסקים

ייעוץ עסקי
אימון עסקי

איך שומרים על הלקוח המלצת ייעוץ עסקי

מתן שירות לצמיחה עסקית   "מנהיגים מתחילים עם הלקוחות, ועובדים אחורנית. הם עובדים ללא חת כדי להרוויח ולשמר את אמון לקוחותיהם. על אף שמנהיגים שמים

ייעוץ עסקי
מכירות

למה אנו חושבים שהלקוח שלנו

איך למצוא נותני שירותים שמלווים אותך גם לאחר שלב גביית התשלום   כתבה זו עלתה לאוויר, לאחר שאדם יקר לליבנו שאל אותנו, מדוע נותני שירותים,

ייעוץ עסקי
ייעוץ עסקי

איך לאכול את הבייגלה

אילו עסקים יכולים להמשיך לשגשג גם לאור המצב הביטחוני?   לפני שנדבר על התחזיות שלנו, באשר להשפעת האירועים הביטחוניים על העסקים במדינת ישראל, הבה נקפוץ

כולם רצים להייטק
ייעוץ אסטרטגי

כולם רצים להייטק, למה?

כולם רוצים להגיע להייטק – או לחופש כלכלי אמיתי?   מה ההבדל בין עבודה בהייטק לבין חופש כלכלי ואישי אמיתי? יש אנשים שמחפשים לעבוד בהייטק

מכירות

אל תזרקו את הלקוחות המתלוננים לפח

התייחסות בעלי עסקים לתלונות וכיצד הדבר משמש כמנוע לצמיחה עסקית אף אחד לא אוהב לקבל ביקורת, או להחזיר ללקוחות את הכסף. בייחוד לא כאשר זה

ייעוץ עסקי - דורון עמית

בעל עסק!

פגישת יעוץ ללא התחייבות עם דורון

מלא\י את הפרטים ונחזור עוד היום






דילוג לתוכן