ייעוץ עסקי בתחום ההלוואות

בואו נדבר על הלוואות

אז הבנו שיש עסקים בישראל אשר עיסוקם הוא במתן הלוואות וזה כולל את הבנקים, שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, חברות כרטיסי האשראי, מוסדות עתירי מזומן, חברות השקעות, השוק האפור, חברות מתווכים בין גופי מימון לבין לקוחות, חברות הליסינג ואפילו האתר החדשותי המוביל בישראל YNET מציע לקוראיו הלוואות. יכול להיות שמרוב הגופים המציעים לנו הלוואות שכחתי כמה ואיתם הסליחה.

שמתי לב שבתקופה האחרונה הוסיפו חברות המימון שורה נוספת בפרסום שלהם הקורא בואו תקבלו הלוואה תוך 3 דקות והוא המשפט "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלולה ליצור ריבית פיגורים והליכים בהוצאה לפועל" (סוף ציטוט) כנראה שבנק ישראל הממונה על המערכת הכספית בישראל הבין שהוא צריך לפעול בדיוק כמו שמשרד הבריאות פעל באזהרה על רוכשי הסיגריות "העישון מזיק לבריאות" והחליט כי יש להזהיר את הלווים בקטע של אזהרה שלא משתמעת לשני פנים "היזהרו" אני מפרש את התוספת הזאת בפרסומים כי רמת אי העמידה בהלוואות הולך וגודל והופך לבועה מנופחת.

כאשר יש 1 מיליון איש מסורבים אשראי בישראל, כאשר יש גידול משמעותי באי עמידה של אזרחים בהחזר המשכנתאות, כאשר הגופים המלווים רק הולכים וגדלים שהרי הרווחים מלמכור כסף הם גדולים והרווחים מפעילויות של גבייה מפרנסים עוד כאדר ענק של פקידים, עורכי דין, חברות להוצאה לפועל, העסק של מכירת כסף לציבור הופך להיות כדאי בצורה משמעותית שאכן אנו יודעים שכל המלווים מחשבים את ההסתברות שחלק מהכסף לא יחזור אליהם בחישובי הריבית שהם גובים על ההלוואות.

נעיף מבט על הסטטיסטיקה של שוק ההלוואות בישראל

1. הגופים הפיננסיים השקיעו במהלך השלוש שנים אחרונות למעלה מ-200 מיליון שקל בכדי לשכנע אותנו לרכוש הלוואות.
2. הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, קהילת נותני ההלוואות החוץ בנקאיות, לא משקיעים רק בפרסומות הם גם פונים פרונטאלית ללקוחות (שעדיין לא נמצאים ברשימת מסורבי האשראי בישראל) ומציעים להם הלוואות כאלה ואחרות, כאשר הם מפעילים לחץ מסיבי מתון בכדי לשכנע את הלקוח "הטוב" עדיין לקבל הלוואה. זה נראה כאילו יש לפקידי הבנק והגופים המממנים יעדים למכירת כסף ללקוחות (שהרי המודל העסקי שלהם זה מכירת כסף) ללקוחות שעדיין טובים מבחינתם וככל שלקוחות "נופלים" ולא יכולים להחזיר הלוואות הרי לכל אותם גופים "נגמרים הלקוחות הפוטנציאלים" מצד אחד ומהצד השני כפי שהזכרתי קודם חברות המימון רק גדלים.
3. הלחץ של נותני המימון ללקוחות "טובים" הוא לחץ אגרסיבי ואם הלקוח לא מביע עניין בלקיחת הלוואה מפעילים עליו לחץ מסיבי מתון על מנת לקחת הלוואה, אם לא הלוואה בסכום כזה אז הלוואה בסכום יותר קטן, אם לא ריבית כזאת אז ריבית אחרת, אם לא החזר ב-X חודשים אז החזר ב Y חודשים. הכול בכדי שהלקוח "הטוב" ייקח הלוואה והמוסד הפיננסי יעמוד ביעדים שלו. אנו הרי יודעים מהם הרווחים רק של הבנקים כל שנה.
4. המציאות הזו תלך ותגדל מכמה סיבות: החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, המבוסס על המלצות ועדת שטרום, הוביל להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ויצר, למעשה, שני גופים פיננסים חדשים-ישנים. אני יכול לספר לכם כי השבוע אחד מלקוחותיי הטובים בבנק קיבל טלפון מפקידת הבנק אשר בישרה לו כי הוא זכאי לקבל עוד כרטיס אשראי (בנוסף ל-5 כרטיסים שיש לו) עם מסגרת נוספת של 25 אלף ₪.
5. שיתופי הפעולה בין חברות כרטיסי האשראי עם הקמעונאים הגדולים "שופרסל" "המשביר" "סופר פארם" ואחרים, גם הם מעניקים כרטיסי אשראי ללקוחותיהם מה שמגביר עוד יותר את ההלוואות שלקוחות פרטיים ועסקיים לוקחים על עצמם.
6. רק למען שנבין את המספרים החובות למשקי הבית עומד בסוף שנת 2018 על סך של 550 מיליארד שקל וזה בלי החובות למשכנתאות ובלי החובות של המגזר העסקי שזה מעניינינו במאמר הזה.

קיראו עוד

למה צריך ייעוץ עסקי

האם תכנית עסקית אכן חשובה
הסכנה הטמונה בהלוואות לעסקים

א. כאשר שומעים את קברניטי המדינה המדברים על המצב הכלכלי "המצוין" של המדינה. לא מוזכרים הנתונים אשר הצגתי לכם כאן, שהרי אזרחי המדינה והעסקים הקטנים המהווים חצי מהתל"ג הלאומי חיים את החודש ה-60 בהתחייבויות הכספיות שלהם (שלא לדבר על המשכנתאות) ועל התחייבויות ארוכות הטווח של ההלוואות שכבר צברו כדוגמה ההלוואות בערבות המדינה הניתנות ל-60 חודש.
ב. אין זה סוד שהיום חלק הארי של העסקים הקטנים חיים את מהיד לפה, ונאחזים בכל הלוואה או קמצוץ של אשראי על מנת לקיים את העסק שלהם.
ג. לא סתם אנו רואים קריסות של עסקים בתחומים שונים אשר ילכו ויתגברו כל עוד אנו מכניסים את ישראל הקטנה והמבודדת בגבולות שלה את העולם הגלובלי כמו AMAZONE, השמיים הפתוחים, אתרי קניות, מיסוי זול לייבוא מוצרים למגזר הפרטי, ללא שום הגנה על העסקים הקטנים בישראל (שהם לא קטנים, אנו מדברים על עסקים עם 10 ועד 300 עובדים אם לא יותר)
ד. יותר ויותר עסקים נדרשים להלוואות בכדי לקיים את עצמם, הלוואות שהולכות וגדלות ולעולם העסק לא יוכל לשרת את החזר ההלוואות האלה כתוצאה מהאקלים העסקי שנוצר עקב הגלובליזציה והטכנולוגיה.

מסקנות

בואו נגדיר שעסקים לא צריכים הלוואות.
עסקים צריכים להתקיים ממכירות.
הלוואות ניתנות לקחת רק לפיתוח העסק כאשר יש תכנית עסקית ברורה מאיין ישולמו ההלוואות, בעיקר ממכירות.
כאשר יש רווח חשבונאי ורווח תזרימי המשרתים את החזר ההלוואות אזי יש קיום לעסק לאורך זמן כל עוד הוא שומר על רמת המכירות.
ובכלל כל עסק צריך שייעשה בדק ביית בעזרת גורם חיצוני על מנת שיבחן את מצב העסק, מערכת הכספים שלו, מצב המכירות שלו, חיבור סינרגטי עם מוצרים או שירותים נוספים, הניהול העסקי, וההסתכלות קדימה על מעבר שנות ה-2020. מי שימשיך בניהול של "סחיבת העסק" דהיינו שהעסק יוביל אותו ולא הוא את העסק סופו לקריסה. וחבל!

לקריאת מאמרים והמלצות נוספים

אם גיליתם טעות בכתיבה אנה חזרו אלינו