האם בית המשפט יש לו ראייה עסקית
האם שופט אחד היושב בדיון יכול להכריע בנושא קיום עסקים, כדאיות קיום עסקים, החלטה על מכירה במחיר כזה או אחר, ובכלל האם בית המשפט יכול להחליט בסוגיות עסקיות שלא קשורות לתחום הכלכלי הנלמד באקדמיה או בתחום המשפט אשר אין לו כול קשר בינו לבין ניהול ספינת העסקים בים הגועש.
אם לשפוט מקרים אשר הייתי מעורב בהם בנושא של "חדלות פירעון" "מכירת פעילות חברה בחסות בית המשפט" "החלטה על מכירת פעילות" "התמקצעות ברזי העסק הצדקת קיומו או המשכיותו" או אינטרסים כמו "השארת עובדים ומניעת פיטורים תוך כדי מכירת עסק בנזיד עדשים ופגיעה אנושה וכואבת לבעלי המניות או הערבים לפעולתה הקודמת של החברה" כול אלה משאירים פתח גדול בתובנה כי לא בטוח שבית המשפט יכול או מסוגל להכריע בסוגיות מסחריות, עסקיות, מצב שוק, התנהגות צרכנים וכ"ד.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי אני יכול לציין רק כמה מההחלטות "הגרועות" של בית המשפט במכירה של חברות שביקשו את הגנתו של בית המשפט, החלטות שנבעו לא משיקול עסקי, מסחרי, אובייקטיבי, אלא משיקולים צרים כפי שהוצגו לבית המשפט ע"י אינטרסנטיים עסקיים "לבלוע כמה שיותר"
יותר מזה, בגלל חסרונו של בית המשפט ביידע העסקי, ברוח השוק, בהתנהלות השוק, ישנם "כרישים" בדמות אנשי עסקים המגיעים לרכוש עסקים טרם כניסתם למהלך כזה או אחר בבית המשפט, מובילים אותם אל תוך המהלך של בית המשפט, ומופיעים כ"דון קישוט" בפני בית המשפט ורוכשים את פעילות החברה או העסק באחוזים בודדים לעומת הסכומים שהיו מוכנים לשלם לחברות או העסקים טרם דחיפתם לזרועות בית המשפט ולכול תרועות בית המשפט כי "כול הכבוד ל"דון קישוט" שהגיע והציל את העובדים "המסכנים" תוך שהוא מותיר את בעלי החברה הקורסת לאריות פעורי הפה המחכים לטרוף ולהטיל את הפגרים לאותם "מתחזי" דון קישוט " בפני בית המשפט.
כ יועץ עסקי נקח לדוגמה רק את סיפור הרשת לציוד משרדי בישראל שהגיע לחדלות פרעון מספר פעמים, וכול פעם שוגה בית המשפט בהחלטות שלו ולו רק בגלל שתפקידו לעסוק בענינים משפטיים וסוגיות משפטיות ולא להפוך להיות לבעלי עסקים, או מנתחי שוק, או הסוחרים עצמם המתנהלים באקלים עסקי שטובי הכלכלנים בישראל ובעולם לא יכולים להסביר אותם.
בתי המשפט בישראל הם גוף שיפוטי לשבט או לחסד, בתי המשפט בישראל לא יכולים לקבל החלטות שיש בהם מן הגיון העסקי והתנהלות השוק בפועל, בתי המשפט מחויבים בגלל הכוח הרב שיש להם להפנים ולהבין כי כול מה שמוצג או כתוב בניירת או בבקשות ובטיעונים לרכישת חברות הנמצאות בהליך "חדלות פירעון" נובעות מאינטרסים כלכליים גרידה של אלה המבקשים לרכוש את העסקים בנזיד עדשים ויעיד על כך אותו איש עסקים אשר רצה לרכוש פעילות עסקית הנמצאת תחת כנפיו של בית המשפט ועוד לפנות אל המדינה בבקשה שתממן לו ערבות מדינה לניהול העסק בתואנה כי ימשיך להחזיק את העובדים.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי וטיפול בחברות במשבר ובעצמו ניהל מאבק בתחום היכן ההיגיון לשוב ולמכור במחיר נמוך חברה כושלת שעברה במהלך תקופה כול כך קצרה תהפוכות והחלפת בעלים שכול בעל חדש מודיע לבית המשפט כי הוא יצליח, הוא ישקיע, הוא יחזיק את העובדים ואחרי שנה גם הוא קורס. היכן שיניו של בית המשפט, היכן בית המשפט יכול לעקוב אחרי הדברים מה שמביא אותי למסקנה כי בתי המשפט בארץ בתחום זה הם עקרים ורוב החלטותיהם שגויות.
אבל מי אני שאלין על בתי המשפט בארץ הפוסקים בתחום לא להם העובדות הם אלה שמדברות בעד עצמם ואולי יהיה מישהו שירים במשרד המשפטים או בכנסת ישראל את הנושא מעלה. בינתיים יש המרוויחים ויש המפסידים.
