ישנם בעלי עסקים אשר נכשלו פעם או פעמיים אבל עדיין מאמינים כי הם יכולים לנסות והצליח עוד פעם,
כ-כלל חשוב לי לציין פרט חשוב כי הבעלים של PAYPAL מיזם התשלומים הענק העולמי פשט רגל ארבעה פעמים עד אשר הצליח להקים מיזם מרוויח, גם דונלנד טרמפ המועמד לנשיאות ארצות הברית פשט מספר פעמים רגל וחזר לעסקיו הרגילים, וגם יצחק תשובה, ונוחי דנקנר, ואילן בן דב ואליעזר פישמן ועוד רבים אחרים פשטו רגל או עשו תספורת של מיליארדים ועדיין עוסקים בעסקים. בעסקים כמו שבעסקים אין בטחון לשום דבר ניתן לעשות הכול על מנת שהעסקים יצליחו.
למעשה הספרות הבסיסית המדברת על עסקים והמזכירה את עולם העסקים אומרת "אסור ליפול מנפילה אחת או שתיים או יותר "חייבים להמשיך ולעשות" אבל הפעם אם יישום שיעורי הבית שנלקחו מהנפילה הקודמת.
מהו למעשה עסק: מיזם בכל תחום אשר בצד האחד יש מוצר או שירות בעלות מסוימת ואילו בצד השני יש מישהו שמוכן/צריך לרכוש את זה במחיר מסוים. זה הוכל. זה התרגום הפשוט ביותר ל"מה זה עסק" ואם נרצה לפשט זאת עוד יותר הרי שבשוק הירקן קונה עגבנייה בשקל ומוכר אותה ב 2 שקל לא לפני שהוא בדק מהם ההוצאות הקבועות שלו ושכרו שהוא צריך לגזור ואז לקבוע את מחיר המכירה.
למונחים האלה קוראים
1. רוות גולמי (ההפרש בין הקנייה של המוצר למכיר המכירה)
2. עלות תפעולית (העלות של כל הפרמטרים שמייצרים את המכירה קרי הוצאות קבועות, משכורות, תקשורת, ועוד)
3. כתוצאה מ שתי הפרמטרים הקודמים יישאר רווח תפעולי.
אני יודע כי רבים מהעסקים אשר כשלו ולא הצליחו להרים את הראש לא פעלו בשיטה הנכונה כפי שציינתי כאן, אני עוד יותר בטוח כי חברות ועסקים נכנסו לעסקים אם מינוף חיצוני ולא מינוף פנימי (אולי יש כאלה שהשקיעו לא ביחס למצב העסקי העכשווי בישראל ובעולם) ולכן למרות שאולי? הרוויחו לפי השיטה שהצגתי כאן ואשר לא מבטאת את תזרים המזומנים או המאזן התזרימי של החברה. (בנתון שהצגתי כאן כיצד עסק צריך להתנהל חשבונאית לא הוספתי את החזרי ההלוואות או כרטיסי האשראי או רכישות שנעשו באשראי ולכן יכול להיות מצב שאכן יש רווח בנוסחה אבל רווח זה מכסה את ההלוואות והתזרים ולכן העסק נשאר ללא מזומנים)
אבל המטרה של המאמר הזה הוא כן לגרום לאנשים שעסקים זה התחום שלהם ויש להם מה לתרום בתחום שהם מכירים אבל משום מה פוחדים לשים את צעדיהם שוב בעולם העסקים כי, האישה לא מוכנה, החברים לא ממליצים, עדיין חשבונותיהם מוגבלים או שמם הטוב נמחק בספרי הבנק ונקודה אדומה גדולה מופיע ליד שמם מה שלא מאפשר להם לקבל אשראי, הם שרופים אצל ספקים ומבחינתם "הכול הרוס" אז שלא.
נכון שלמדינת ישראל יש רגולציה מאד מתקדמת בנושא של פשיטות רגל ו נפילות של עסקים והמטרה הראשונה של המדינה היא להחזיר את מי שנפל כמה שיותר מהר למעגל הפעילות המחודשת, הממשל יודע לציין את סיבות הנפילות של העסקים שאחת מהם הוא ההיצע העצום שיש במשק הישראלי לקבלת אשראי מכל כך הרבה גורמים וכמובן המצב האובייקטיבי של העסקים בישראל המתחרים על נתח שוק קטן מאד ובגלובליזציה מטורפת. זו גם הסיבה לכניסת הרפורמה של הכונס הרשמי של מדינת ישראל שהקציב זמן להיות פושט הרגל במעמד של פושט רגל (לפני שנים פושט רגל היה בהליך שנים ארוכות ורבות) וכמו שציינתי כל זה על מנת להחזיר את הנופלים למסלול חזרה.
קראו: תכנון פיננסי לבד לא מנהל את העסק
נכון שמבחינת הרגולציה הדברים כך אך לצערי זה לא כך בבנקים המסחריים הזוכרים את הנפילה שנים רבות (לא כולם לצערי הם אליעזר פישמן אשר הבנקים ידעו את מצוקתו אך המשיכו להזרים לו ולאחרים מיליארדים) אבל בנק הוא גוף מסחרי (אומנם שייך גם לציבור הרחב) ולא נוכל לשנות את מדיניותו בפרט מול העסקים הקטנים שקרסו.
אבל, יש דרכים להקים עסק, יש דרכים לעשות את העסק נכון, יש לזכור שלבד זה קשה כי בכל מקרה הליך של קריסה או פשיטת רגל מביא אחריו "אפטר שוק" של טעויות שממשיכים לעשות ולכן אסור להתנהל לבד.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי אני כן ממליץ לכאלה שעסקים הם בראשם וקשה להם לעשות דברים אחרים חוץ מזה לשקול את חזרתם לעולם העסקים אבל הפעם בליווי צמוד ללא טעויות תוך בחינת הקמת המיזם (העסק) בשיקול דעת.
