מדוע הבנקים מספרים לנו שהם רוצים לקלוט לקוחות עסקיים?
האמת שיש הגיון שבנק רוצה לקלוט לקוחות עסקיים ולפזר ככל שניתן את הסיכון לבנק שלא כמו ה-10% מהעסקים והטיקונים בישראל שלהם חילק הבנק כספים במיליארדי שקלים תוך סיכון רב שהתברר כנכון.
בכלל לא ברור על פי איזה אמות מידה חילקו הבנקים בעשורים האחרונים מיליארדי שקלים שלא חזרו אל הבנק והשפיעו על כל אזרח במדינת ישראל.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי אני לא מבין את ההליך הזה שטיקון או חברה גדולה מקבלים מהבנק מיליארדי שקלים על סמך חתימה וחותמת של התאגיד בו הם שולטים שהרי את שאר בעלי העסקים בישראל הבנק מחתים אפילו "סלחו לי על הביטוי" התחתונים של הלקוח.
האם הבנק בזמן שהוא נותן אשראי כל כך יקר וכל כך הרבה עורך בדיקות כדאיות או מסתמך על דוחות חשבונאים או תחזיות צפויות כאשר היום אנחנו יודעים שהתחזיות לסל ולפח האשפה והתנודות בעולם הכלכלי העסקי משתנה מיום ליום (זכורה לי הצהרתו של מנכ"ל הבינלאומי הראשון מלפני כמה עשורים כי "אינו יודע לתכנן את יום המחרת ולא את היום שאחרי) כך שלפי איזה פרמטרים חילק הבנק כל כך הרבה כספים לטיקונים והמשיך להתנהל איתם גם לאחר שמחקו לו חובות הווה אומר המשיכו לתת לו כסף. (בכדי לסוור את אוזנכם קוראי לקוח רגיל או בעל עסק אשר כשל מבחינה עסקית או הגיע להליך פשיטת רגל ולאחר הפטר הבנק לא מוחל לו ולא מוכן לתת לו אשראי, כרטיס אשראי, פנקס שיקים וכ"ד בניגוד למה שהוא מעניק ללקוחות ש"דפקו אותו" יותר-האמת לא מובן?
ובכלל, הבנקים משדרים לנו שהם רוצים עסקים קטנים, הם רוצים את פיזור הסיכון, הם רוצים משקי ביית אבל איך זה מתקשר עם העובדה שכל יום נוספת קטגוריה פסולה בבנקים והלקוחות בקטגוריה זאת מסומנים כבטלים מלקבל אשראי.
אנחנו מדינה קטנה, ארבעת העשורים האחרונים היו מהפכה בעולם העסקים, עסקים נסגרו, קטגוריות נמחקו, סקטורים שלמים עברו מייצור לייבוא בקיצור אנדרלמוסיה שבהחלט לא רק בעל העסק אשם בקריסתו "קוקה קולה" מוכר קולה כל השנים, הקטגוריה שלו מושרשת ומובטחת, אבל מפעל ייצור הטקסטיל נסגר כי הייבוא מהמזרח ותורכיה הרבה יותר כדאי. אבל הבנקים זוכרים ללקוח את עברו ואחוזים גבוהים של בעלי עסקים הפועלים במגזר העסקי נדחים ע"י הבנק.
הבנק דורש מהאדם "לא מהאליטה הגבוהה" שלפני שהוא יגיע לבקשה לבנק יפנה אל הקב"ה יבקש אצלו להתקבל להיות מלאך, ילך למקווה ויטהר את עצמו ורק אז יבוא בבקשה לבנק.
לא בכדי מתפתחת עכשיו תחרות ענפה בין הבנקים לבין חברות אשראי חיצוניות וחברתיות (לא שוק אפור) למרות שגם חברות אלה מחפשות "מלאכים" ולא בני אדם או עסקים שפעם היו מעלה ופעם מטה תופעה טבעית מאד לעולם העסקים.
הבנקים, בגלל ההיסטריה של מנכ"לי הבנקים עם החובות האבודים והתספורות מהטיקונים גורמים לסבל לעסקים קטנים.
יבוא היום שלבנקים שמוצר המכירה שלהם הוא "כסף" לא יהיה למי למכור אותו ומאחר והבנק חי גם מהלוואות אזי רווחיו ירדו ולקוחותיו ידולדלו.
אני לא רואה מעבר "לדיבורים והכרזות" של המשילות או הארגונים עושים משהו בכדי לנגוע בבעיה עצמה.
למען ההגינות מצאתי כי יש סניפים בבנקים שמתנהגים ככה ויש סניפים שהם הרבה יותר פתוחים אבל ההתנהלות עם הבנקים המסורתיים היא התנהלות קשה שאינה יכולה להתקיים בצורה הזאת לאורך זמן. כאשר אני עוקב אחרי הפרסומים של הבנקים בתקשורת אני צוחק לעצמי מאחר ואני מכיר את הצד הפנימי של הבנק הדורש שכל לקוח לכל הפחות יהיה בדרגה של "מלאך" והחשדנות וההיסטריה של הפקידות הבנקאית לא יכולה להתקיים כלל וכלל בדרך זאת.
