מדוע מערכת המשפט בישראל מזלזלת כול כך בלקוחותיה.
שמנכ"ל רשות המיסים מר מצא קבע כי נישום במס הכנסה זה לקוח" הוא התכוון לכך במלוא הכוונה" הוא זה שתבע כי הנישום הוא לא נישום אלא לקוח שהמערכת מתפרנסת ממנו וזה לא משנה מה קרה אחר כך לו עצמו! העיקרון הוא ההבנה של מנכ"ל רשות ממשלתית כי הנישום הוא זה שמייצר את ההכנסה למדינה ובתשלום מיסוי כחוק הוא מפרנס את המערכת.
השאלה הנשאלת ובזה עוסק המאמר מדוע הרשות השופטת, משרד המשפטים, מערכת בתי המשפט על כול היכליו עובדיו ושופטיו לא חושבים כך, מדוע שופטים (לא כולם) מתחילים בדיונים כאשר הם זעופי פנים, צועקים, משתלחים, קובעים עובדות כבר בתחילת הדיון, ומנצלים את הבורות של הנתבעים או התובעים אשר הגיעו לבית המשפט לאחר חשיבה מעמיקה, תוך שימוש במנוע חברתי מהדרגה הראשונה במשטר דמוקרטי, והופכים את המשפט לסיוט אחד גדול עבור המתדיינים, עורכי הדין והמערכת כולה.
כמי שעוסק ב ייעוץ עסקי ומשמש כ יועץ עסקי כמה שאני מנסה לתדרך את התובעים והנתבעים ואני מדבר על המשפט האזרחי (לא הפלילי, לא בית דין לעבודה שזה היכלם של העובדים בלבד, לא בתי המשפט למשפחה וגם לא בתי המשפט לתעבורה) מסתבר כי המשפט האזרחי הוא המכניס את רוב הכסף לבתי המשפט בישראל וזאת בזכות עמלות ואגרות שמנות שנדרשים התובעים לשלם.
קל וחומר כאשר תובע נדרש לשלם אגרה לבית המשפט האם לא מגיע לו יחס של "לקוח" האם חבר השופטים לא יודע כי כאשר תובע או נתבע עומדים מולו בבית המשפט פיק הברכיים שמקבלים רק הולך וגובר מההתנהגות הבלתי הולמת של חלק מהשופטים? אנו מבינים כי בית המשפט רוצה לסגור תיקים כמה שיותר מהר שהרי הוא די עמוס, אבל האם ברצון הזה נעשה משפט צדק, האם חלק מהשופטים בבתי המשפט מנצלים את בורותם של התובעים והנתבעים ובמילים עוקפות מסבירים להם שהם יפסקו כך או כך רק בכדי שייבהלו, וילכו אחורה לפשרה שלפעמים מקפחת בצורה משמעותית את אחד הצדדים.
מדוע מתנהלים כך חלק מהשופטים, האמת שבמרבית ביקורי בבתי המשפט השונים בישראל זאת התובנה שהבנתי שכך נוהגים השופטים, בעיקר אלא הוותיקים, ומי שמכיר את סיפור כבוד השופטת אלשיך יכול להבין על מה אני מדבר, דווקא בבתי המשפט בפריפריה ההתנהלות של השופטים הרבה יותר סובלנית, מבינה, מתחשבת, האם עייפות השופטים הוותיקים היא זאת שגורמת לכך.
אני רוצה לשתף אתכם בדיון שהיה לי בבית המשפט השלום בתל אביב, עם שופט ותיק שדווקא נפלתי עליו בדיון הראשון של יום ראשון בבוקר כאשר בסוף השבוע הקודם יצאה ההתבטאות של הסנגור קום מהסנגוריה הציבורית בתיק של אהוד אולמרט את מה שאמר על מערכת המשפט. סיוט כזה כמו שהתנהג השופט באותו בוקר, התפרצות כזאת שנגלתה לנגד עיני מולי, מול עורכי הדין גם של התובע וגם של הנתבע הוציאה אותי מהאולם כאחוז חרדה ואימה וכול זה בגלל שופט שאירח אותי באולמו בבית המשפט לעשיית משפט צדק.
יש אנשים שרק המילה שופט או עמידה בבית משפט מדירה שינה מעיניהם, והאמת שאני בהחלט מבין אותם, וההמלצה שלי במשפטים אזרחיים זה לעמוד על שלכם הן כתובע והן כנתבע ואם הפשרה היא הדרך הנכונה, (למרות שכול דיון היום בבית המשפט עובר ראשית ניסיון פשרה מחוץ לכתליי ההיכל.) לכו על פשרה אך ורק אם היא תואמת את האמת והנכון מבחינתכם. אם לא ואתם בטוחים בצדקתכם עמדו בחוזקה באולם בית המשפט, הסתכלו על סמל מדינת ישראל המוטבע מעל היכלו של השופט והתייחסו לעובדות, לאמת, לגישתכם, ולסמל מדינת ישראל.
