איך ניתן בכל זאת להרוויח מהעסק
מרוחים מצטמצמים
ככל שהגלובליזציה מתקדמת, שווקים חדשים נפתחים, הטכנולוגיה מותירה עובדים כחללים, והמחיר הוא זה שמנצח, עסקים מצמצמים את הרווחים שלהם, אם בכלל, לרמות כאלה הדורשות בניית אסטרטגיה מחודשת ויישום טקטיקה הרבה יותר מפותלת.
העסקים מוצאים כבר זמן רב את עצמם בחורים תזרימיים המאלצים אותם להכניס יד לכיס, לקחת עוד הלוואות, למחזר הלוואות קימות, רק בכדי לשרוד, ומה קורה עם אלה שכבר "אין להם מאיין לקחת"? פשוט קורסים.
בעלי עסקים לא שמים לב למנורות האזהרה שלמעשה נדלקו הרבה מאד זמן טרם הגעת העסק למצב זה.
ולהל"ן כמה סיבות:
1. חוסר התייחסות לשינויים בסקטור בו פועל העסק.
2. צריכת אשראי מוגבר כתוצאה מירידה במכירות.
3. התחייבויות כספיות ארוכות או קצרות.
4. כל זה בהתבססות ש"אולי יהיה טוב"
5. תפעול העסק עם אותם כלים כפי שהשתמשו בעבר.
6. אי התאמת הוצאות העסק להכנסות המידיות והראייה למרחק.
7. השגת אשראי בכל מחיר (ומכאן צמחו כל המלווים בסקטור הישראלי בנקים, כרטיסי אשראי, הלוואות חוץ בנקאיות, הלוואות חברתיות והכי גרוע "שוק אפור".)
8. אלה שכן עשו התייעלות בעסק עשו אותו בצורה מינורית ולא מותאמת להווה ולעתיד.
9. אי שינוי האסטרטגיה של העסק ובטח לא את טקטיקות המכירה.
10.הענות לכל מיני פרסומים ברשת הדיגיטלית ( בואו תפרסמו אצלנו) בלי לבחון עלות-תועלת
11.אי שימת לב לעלות כוח האדם ובפרט עלות המעביד באחזקת כוח האדם, תשלום השכר לעובד היא לא כל ההוצאה עליו, העסק משלם הרבה יותר בעבור העובד על התנאים הסוציאליים שלו, וזאת הסיבה שאחוז לא מבוטל של המעסיקים מפגרים או לא משלמים בכלל את הפנסיה והפיצויים לעובדים. "אין מאיין"
12. המשך רכישות מסיביות של עזרים כמו רכבים חדשים בשיטת הליסינג "המולקת כספים מהעסק" מתוך רצון לא להיפרד מסביבת הנוחות (300 אלף רכבים חדשים בעיקר מחברות הליסינג נרכשו בשנת 2016)
כל זה מביא את החברות והעסקים לנתון של קריסת 40 אלף עסקים לערך בשנה. וזה מטורף, זה הכול בגלל ניהול תקין וחוסר רצון להפנים שבג'ונגל מתנהגים כמו שצריך להתנהג בג'ונגל ולא ב-בוורלי הילס.
מה קורה בחברות ובתאגידים הגדולים
הנה אנו עדים בשנים האחרונות (היום אנו בשנת 2017) כי גם החברות הגדולות הציבוריות והפרטיות הפכו להיות חברות החיות מאויר הבנקים ומחליפים את ההפסדים שלהם בהלוואות ענק שהבנקים האדיבים מוכנים לתת להם. לא צריך להיות חכמים גדולים שהגלובליזציה והתחרות חתכה מחירים ברמה קריטית, וכאן נוכל לקחת כדוגמה אחת קטנה את ההלוואות הגדולות שניתנו לבעלים הקודמים של פרטנר וסלקום ופלא פון כאשר לקחו הלוואות במיליארדים על פי תחזיות רווח אסטרונומי שנחתכו לאחר החלטת הרגולטור להורדת מחירים וכתוצאה מזה לקריסת מקבלי ההלוואות למינוף מהבנקים. וזה רק דוגמא קטנה מהפירמידה הגדולה שקורסת. למה? ניהול ראוותני מבלי שימת דגש על השוק בכללו. גם כאן מדובר באלפי סקטורים בשוק הישראלי ולא דווקא בו.
קראו: הדרך הנכונה והמומלצת לפתיחת עסק
יש עדיין חברות מרוויחות ויציבות והם נמצאות בתחום ההייטק, הרשתות החברתיות, יבואני הרכבים, חברות הליסינג, ועוד כמה. אבל "לא לעולם חוסן"
המסקנה המתבקשת
א. עסקים חייבים ללמוד להתנהל, ומהר.
ב. עסקים מחויבים לעשות "אחורה פנה" שינוי אסטרטגיה וטקטיקה ו"קדימה צעד"
ג. שינוי בתמהיל העובדים, ניסיון להכניס 2 תחומי אחריות אצל עובד אחד.
ד. ניסיון לפתח את רצפת המכירה למוצרים נוספים
ה. לקיחת כוח עזק במסגרת מיקור חוץ שידריך, יעזור, יקדם, את העסק במסגרתו המחודשת.
ו. מאחר ונושא השירות הוא "המחזיק לקוחות" חייב בעל העסק להתעסק בתחום התמחותו על מנת לתת את השירות הטוב ביותר בעוד שהוא לוקח יועץ שילווה אותו בתחום העסקי המסחרי הפרסומי לקידום העסק.
ז. התייעלות העסק בחשיבה מעבר לנוחות והאמירה "אי אפשר" כן, אפשר!
לסיכום
העולם רץ קדימה מה שטוב היום כבר לא מתאים למחר. "אין עולם בלי עסקים" יש עולם עם עסקים שמתנהגים לפי רוח התקופה, לא מבצעים השקעות גדולות ולוקחים על עצמם התחיבויות גדולות, לא צריך לעבור מקום (גם אם המקום צר) לא חייבים רכבים חדשים (אפשר לשכור" רכבים היום הם סמרטוטים אחרי שנה אין להם ערך, השוק הוא שוק של "חדשות" ועוד הרבה מאד פרמטרים ניהוליים גמישים שאפשר ליישם בעסק.
כללים אלה ואחרים חייבים להיות כ שני לוחות הברית מול בעלי עסקים וחברות כולל אותם טיקונים עם חברות מצליחות "כרגע"
בהצלחה
